בערוץ
 
 
 
 
טעינה...
 
 
 
 
ספורט 5 
מה הקשר בין בנאדו וניימאר לבייסבול? 
 
 בתפקיד גיא פניני: ברנדון פיליפס (GETTYIMAGES)   
ספורט 5 |
 
תומר אטלס, סנט לואיס

שליש עונה עבר, החלטנו לחבר אתכם בעזרת פנים מוכרות

 
 
 
 
 
 
 
 
 

בייסבול, יש האומרים, הוא משחק מאוד משעמם. מי שלא מכיר את המשחק, ודאי לא נמשך אליו כל כך מהר. בכל זאת, הוא לא נוצץ כמו הכדורסל, פופולרי כמו הכדורגל, קלאסי כמו הטניס או פיזי כמו הפוטבול. קשה להימשך לספורט בו השחקן הממוצע סובל מעודף משקל ומפצח יותר גרעינים במהלך המשחק מאשר האוהדים. ובכל זאת, כשלומדים להכיר את הדברים הקטנים בבייסבול, אפשר להבין מדוע הבייסבול הוא עדיין הספורט השני הכי פופולרי באמריקה.

לקראת סיום השליש הראשון של עונת הMLB החלטנו להרכיב את הליינאפ המצטיין מהחודשיים הראשונים. בדרך, נשווה אותם לדמויות קצת יותר מוכרות בספורט הישראלי, כאלה שיעזרו גם לחדשים בתחום להכיר קצת יותר טוב את כמה מהשמות החמים בבייסבול. מתחילים

יאדייר מולינה (תופס, סנט לואיס קרדינלס) – אריק בנאדו
למרות משחק התקפה משופר בשנים האחרונות (מולינה התחיל את העונה עם 346. אחוזי חבטה, רביעי בMLB), יאדייר מולינה עשה לעצמו שם כשחקן ההגנה הכי טוב בבייסבול. הוא זכה בתואר שחקן ההגנה של השנה ב-2012, ויש לו 5 “Gold Gloves” (תואר שניתן לשחקן ההגנה המצטיין בכל עמדה). אבל כאחד שרואה את "יאדי" כמעט בכל משחק, הסיפור שלו ממש לא מסתכם בתארים ובמספרים.

תופס הוא אחת העמדות הקשות בבייסבול. חוץ מלהתכופף בצורה לא נוחה ולתפוס כדורים במהירות של 100 מייל לשעה שנזרקים אליך כל המשחק, תופס חייב שיהיה לו IQ בייסבול גבוה. בקיצור, הוא חייב להבין את המשחק. ואם באמת היה מדד של IQ בבייסבול, למולינה היה מינימום 200.

"הוא תופס לא  פחות טוב מכל תופס אחר שאי  פעם שיחק בייסבול", אמר טוני  לארוסה (מאמן הקרדינלס לשעבר) על  מולינה. בדרך כלל בבייסבול מי  שאומר למגיש מה לזרוק (איזה  סוג זריקה – כדור מהיר, כדור מסובב וכו') הוא המאמן, שמסמן לתופס איזה סוג הזריקה. במקרה של הקרדינלס, הסיפור הוא קצת שונה – מולינה הוא זה שמחליט על סוג הזריקה. ואל תדאגו, הוא עושה את זה מצוין. לקרדינלס יש את המגישים הטובים בליגה, למרות שרובם רוקיז או שחקנים צעירים. ו"יאדי" – הוא המאמן על המגרש.

כריס דיוויס (בסיס ראשון, בולטימור אוריאולס) – ריי אלן
כריס דיוויס מנסה להפוך לשחקן יותר ורסטילי. באמת. הוא כבר לא אותו בחור מטקסס שמעיפים אותו בסטרייק אאוט פעמיים במשחק. אחוזי החבטה שלו משתפרים (קפצו השנה מ-270. ל-359.). הוא אפילו שיחק כמגיש מחליף באחד המשחקים של האוריאולס בשנה שעברה. ובכל זאת, בדיוק כמו לריי אלן, גם לכריס דיוויס יש מומחיות בה הוא הכי טוב בעסק. הכדור הארוך. 19 הומראנים יש כריס דיוויס העונה, ומיותר לציין שהוא מוביל את הליגה בקטגוריה הזו. 

ברנדון פיליפס (בסיס שני, סינסינטי רדס) – גיא פניני
על הכישרון והיכולת של ברנדון פיליפס אין עוררין. בכל זאת, הוא נבחר לאולסטאר פעמיים, יש לו שלושה ”Gold Gloves” וכרגע הוא רביעי בנשיונל ליג עם 43 הכנסות רצים. בנוסף לכך, פיליפס נחשב כבר מספר שנים לשחקן ההגנה הטוב ביותר בבסיס השני. אבל כמו מיודענו גיא פניני, גם פיליפס הוא פרובוקטור לא קטן. פיליפס שונא במיוחד את היריבה המושבעת סנט לואיס קרדינלס, ואת ההתבטאויות שלו נגד הקרדינלס (אלה שפיתחו את הקטטה בין הקבוצות ב-2010) אני לא יכול לכתוב כאן. ובדיוק כמו פניני, פיליפס הוא אחד השחקנים האהובים על אוהדי הקבוצה שלו והשנואים על ידי אוהדי היריבה. תסמכו עלי (כאוהד סנט לואיס).

טרוי טילויצקי (שורטסטאפ, קולורדו רוקיז)- רוי היברט
טרוי טילויצקי עשה לעצמו שם כשחקן הגנה נהדר. למרות מבנה גוף גדול (1.90 מטרים, 97 קילוגרמים), בעיקר כשמדברים על שורטסטאפים, טילויצקי נחשב לאחד משחקני ההגנה הטובים ביותר בעמדה שלו מאז הגעתו לליגה ב-2007.

בשנים האחרונות טילויצקי מתחיל להראות יכולות התקפיות משופרות, כשהשנה יש לו אחוזי חבטה מצוינים (337.) ו-12 הומראנים. כששחקן הגנה ברמות האלה הופך גם שחקן התקפה טוב, דברים לא טובים קורים ליריבות. תשאלו את כרמלו אנתוני.

מיגל קבררה (בסיס שלישי, דטרויט טייגרס) – לברון ג'יימס
מיגל קבררה הוא אחד הספורטאים הכי דומיננטיים בבייסבול היום, בדיוק כמו לברון בכדורסל. קצת אחרי שהקינג זכה בטבעת הראשונה שלו בשנה שעברה, קבררה דרס כל מי שזז בדרך לוורלד סירייס ולזכייה ב"כתר המשולש" (תואר שניתן לחובט שסיים עם הכי הרבה הומראנים בליגה, הכי הרבה הכנסות רצים בליגה, ואחוזי חבטה הכי גבוהים בליגה). גם אם המלך הוא עדיין לברון ג'יימס, מעמדו מתערער. את הכתר כבר גנבו לו, אז לפחות כדאי לו לשמור על הטבעת. או להשיג עוד אחת.

מייק טראוט (אאוטפילד שמאל, ל.א איינג'לס) – ניימאר
טראוט הוא ללא ספק אחד משני הכישרונות הצעירים הטובים בבייסבול (ביחד עם ברייס הארפר). אחרי שפרץ לתודעה בשנה שעברה עם עונת רוקי פנטסטית, טראוט רוצה להוביל את האיינג'לס לפלייאוף ולתארים. וזה בדיוק מה שברצלונה רוצה מניימאר.

קרלוס גונזלס (אאוטפילד ימין, קולורדו רוקיז) – אנתוני פארקר
קרלוס גונזלס הוא החבילה השלמה. לבחור יש מהירות (גנב 9 בסיסים העונה), כוח (13 הומראנים), ואחוזי חבטה טובים (303.). הוא יכול לשחק בכל אחת מעמדות האאוטפילד ובנוסף ליכולות ההתקפיות הוא גם שחקן הגנה טוב מאוד (שתי “Gold Gloves”).

דיוויד אורטיז (חובט (DH), בוסטון רד סוקס) – סופוקליס שחורטיצאניטיס
אני באמת צריך להסביר את זה? שני שחקנים בעלי מבני גוף גדול (או שמנים, איך שתרצו), מאוד אפקטיביים בהתקפה, ולא ממש יודעים לעשות הגנה. טוב, נו, לפחות דיוויד אורטיז בכלל לא צריך לעשות הגנה. סופו, מצד שני, צריך קצת לעבוד על הנושא הזה.

מאט הארווי (מגיש, ניו יורק מטס) – קיירי אירווינג
כישרון ענק. יכולת אדירה. קבוצה גרועה מאוד מסביבם. פוטנציאל להגיע להיכל התהילה. כל אלה הן תכונות משותפות למאט הארווי וקיירי אירווינג. את קיירי כולכם מכירים – הרי הבחור כבר הגיע לאולסטאר, זכה בתחרות השלשות, ואפילו שיחק עם עומרי כספי שלנו. אבל כדאי שתתחילו להכיר גם את מאט הארווי.


"כבר הרבה זמן לא ראיתי מגיש פותח שזורק במהירות של 98 מייל לשעה", סיפר  עליו טרי קולינס, מאמן הניו  יורק מטס. האמת, קולינס צודק. גם  אם אתם מכירים מגישים שזורקים  במהירות של 100 מייל לשעה, אלה בדרך  כלל מגישים מחליפים (זורקי בולפן). אבל אצל הארווי, הכדור המהיר היא רק דרך אחת בה הוא מתעלל בחובטים. יש לו גם את ה”slider”, כדור שחותך הצידה, ה"curveball" שמסתובב, וה”change-up”, כדור שנראה מהיר אבל מאבד מהמהירות שלו. בקיצור, יש לו הרבה דרכים לנצח. הארווי הוא מהמובילים בליגה בסטרייקאאוטים (שלישי עם 84), ERA (מספר הריצות שמגיש מאפשר בממוצע בתשעה אינינגים – חמישי עם 1.85) וWHIP (עוד סטטיסטיקה מסובכת – ראשון עם 0.82). ובניצחונות? הארווי ממש לא המוביל. זה כבר תלוי בשאר שחקני המטס. והם גרועים (חוץ מדיוויד רייט). גרועים מאוד.

ג'ייסון גרילי (קלוזר, פיטסבורג פיראטס) – פאבלו פריג'יוני
"מאוד מפוקס"... "יהיה אחד משני המגישים הפותחים הטובים בקבוצה שלו"... יש לו חבילת זריקות מצוינת" הן רק חלק מהמחמאות שקיבל ג'ייסון גרילי לפני דראפט 1997. גרילי נבחר רביעי בסך הכל באותו דראפט, והיה בהחלט נראה כמו אחת ההבטחות הגדולות בביסבול. מילת מפתח: נראה כמו. רק נראה כמו.

גרילי נכנס לעונה הנוכחית כקלוזר של הפיראטס. קלוזר?! לגרילי היה ERA של 4.43, הוא פתח ב16 משחקים בלבד בקריירה בMLB (שהתחילה בשנת 2000) וסגר בהצלחה 5 משחקים בלבד. 5! המספרים של המגיש בן ה36 ממש לא הצדיקו את אותה בחירה רביעית בסה"כ בדראפט. אבל בדיוק כמו הרוקי המבוגר ביותר בהיסטוריה של הNBA, גם גרילי הראה לכולנו שלפעמים ספורטאים משתבחים עם הגיל. כרגע הוא מוביל את הליגה עם 22 שמירות (saves) ב22 ניסיונות. הבחור מושלם.

 
 
 
 
 
 
 
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by