בערוץ
 
 
 
 
טעינה...
 
 
 
 
ספורט 5 
NBA: הכוכבים שיעשו את ההבדל בפלייאוף 
 
 ההבדל בין אכזבה לאליפות? ווייד (gettyimages)   
ספורט 5 |
 
עידו שצקין

ווייד, איבקה וצ'נדלר עדיין לא הגיעו. הלו, תתעוררו

 
 
 
 
 
 
 
 
 

כל הקבוצות שהחזיקו ביתרון ביתיות בסדרות חצי גמר הפלייאוף במזרח ובמערב איבדו את היתרון, בינתיים ההיט והספרס כבר הספיקו להחזיר אותו. לקחנו שלוש מועמדות לאליפות ובדקנו מי נרדם בשמירה ומי צריך להתעורר כדי שהן ימשיכו במסע לגביע הקדוש. אוקלהומה סיטי תלויה בקווין דוראנט מאז פציעתו של ראסל ווסטברוק והוא בינתיים מספק פלייאוף הירואי, כרמלו אנתוני הצעיד את הניקס לחצי גמר אזורי ראשון מאז שנת 2000 ובמיאמי נמצא כמובן ה-MVP של העונה, לברון ג'יימס. שלושתם הם מנייה בטוחה, שניתן לדעת בוודאות מה הם יתנו לקבוצה. אבל, על מנת שהם יחייכו ביוני, הם יצטרכו לקבל עזרה. התקווה לאליפות מבחינת הת'אנדר, ההיט והניקס תלויות גם בשלושה שחקנים אחרים, שבשלב זה, עמוק בתוך רגעי ההכרעה של עונת ה-NBA, עדיין לא מספקים את הסחורה.

סרג' איבקה (אוקלהומה סיטי ת'אנדר)
בעונה הרגילה
: 13.2 נקודות, 3 חסימות, 7.7 ריבאונדים ו-57.3% מהשדה
בפלייאוף: 11.8 נקודות, 3 חסימות, 7.5 ריבאונדים ו44.3% מהשדה

הפציעה שסיימה את העונה של ראסל ווסטברוק לא רק לקחה מהת'אנדר את האופציה ההתקפית השנייה הכי טובה אחרי דוראנט, אלא גם שינתה את רוח הקבוצה. נהוג לחשוב שתרומתו של ווסטברוק נגמרת ביכולת האתלטית שלו, אבל לא סתם תכונות האופי שלו גררו השוואה במהלך כל העונה לקובי בראיינט. איתו הת'אנדר נראו כמו מכונה משומנת שטוחנת את היריבה בכל פוזישן משני צידי המגרש, בלעדיו הפיינליסטית פשוט כבויה.

בהעדרו של הכוכב השני, הציפייה היא משאר השחקנים לפצות על החסר ובמקרה של איבקה, הירידה הבולטת בנקודות ובאחוזים מהשדה מראה שהספרדי לא זורק מספיק, רק זריקה יותר למשחק, בעוד היעדרותו של ווסטברוק מספקת כמעט 20 זריקות לשאר הקבוצה. אה, והוא גם לא פוגע. אם היינו רגילים במהלך העונה לראות אותו מנצל את המאסה, פועל ומסיים בצבע לצד ההתפתחות ביכולת הקליעה מחצי מרחק, בפלייאוף הנוכחי נראה כי התהפכו היוצרות ושחקן הפנים פשוט חושש מהמגע. אמנם מדובר עדיין בחוסם מהטובים בליגה אבל המפגשים עם מארק גאסול וזאק רנדולף, מראים שלא רק, שהקו הקדמי של אוקלהומה לא עובד בהתקפה, אלא שהוא גם סופג 38.5 נקודות מצמד הגבוהים של ממפיס (גבוה ב-9 נקודות מהממוצע העונתי שלהם). איבקה קלע עד עכשיו 16 נקודות וקלט 10 ריבאונדים בשני המשחקים, 2 נקודות פחות ואותו מספר כדורים חוזרים ביחס למה שזי-בו עשה במשחק הראשון בלבד.

הג'נרל-מנג'ר של הת'אנדר, סם פרסטי, העדיף להשאיר בקיץ את איבקה על פני הארדן, משום הוא מסוג השחקנים שנחשב בליגה ל"פרויקט אתלטי". אבל, כבר עכשיו די ברור שמדובר בשגיאה (בייחוד כשהארדן עדיין משחק השנה תחת חוזה רוקי) מצידו של פרסטי שלא מרבה לטעות, ובעיקר מעלה ספקות בנוגע ליכולת של אוקלהומה סיטי לנסות ולשחזר לפחות את ההגעה לגמר ה-NBA.

טייסון צ'נדלר (ניו יורק ניקס)
בעונה הרגילה
: 10.4 נקודות, 10.7 ריבאונדים, 3.9 זריקות עונשין למשחק
בפלייאוף: 5.4 נקודות, 7.4 ריבאונדים, 0.8 זריקות עונשין למשחק

כשמסתכלים על הצוות המסייע של הניקס ברור שיכולת הקליעה הזוועתית של ג'יי. אר סמית' (34%) בולטת במיוחד, אבל על העמדה של השחקן השישי הטוב בליגה מתייצב אימאן שאמפרט (או פריג'יוני בהרכב הפותח) ואילו לסנטר הפותח של ניו יורק אין באמת אלטרנטיבה. אם ההגעה של קניון מרטין באמצע מארס שידרגה את הגנת הניקס באופן משמעותי, נראה שבעיות הבריאות של השחקן בן ה-30 חוזרות לרדוף אותה ואותו דווקא בזמן קריטי. מאמן הניקס מייק וודסון תיזמן את הדקות של צ'אנדלר מול בוסטון בצורה טובה כדי להחזיר אותו לעניינים, אבל שתי החסימות הגלמודות בששת המשחקים מול הסלטיקס מעידות שהשחקן, שזכה בתואר "שחקן ההגנה" אשתקד, עדיין לא חזר לרמה מספקת.

החשיבות של צ'נדלר מתחזקת בעיקר כאשר כרמלו מתברג בעמדה 4. המשחק השני בסדרה מול הפייסרס הוכיח שכשמלו נשמר ע"י דייויד ווסט יש לו את יתרון הזריזות. בנוסף, מול פול ג'ורג באה לידי ביטוי היכולת שלו לעלות מהמקום וכל שומר אחר נמצא נגדו בנחיתות פיזית.

התלות ההתקפית במלו בהרכב הנמוך, הבעיה בהסתמכות על חזרתו של סטודמאייר וההתמודדות מול קבוצה ששומרת על השלשות יותר טוב מכל קבוצה אחרת (32.7% ליריבה בעונה רגילה), מחייבות את צ'נדלר לתרום יותר בהתקפה דרך מימוש היכולות שלו כשחקן אפקטיבי בפיק אנד רול וכמסיים מתחת לסל. חצי גמר המזרח מספק מאץ'-אפ מסקרן בינו לבין רוי היברט, כאשר במשחק הראשון סנטר הפייסרס נע היטב לסל וסיבך אותו בעבירות. ההרכבים של הניקס מחייבים לרוב עזרה מול ווסט וג'ורג', בדרך כלל באמצעות צ'נדלר.

כשכרמלו לא תוקע את ההתקפה והשלשות נכנסות, קשה שלא לראות קווי דמיון בין הניקס לבין המאבריקס שזכו באליפות רק לפני שנתיים על חשבון מיאמי. לא רק בגלל הנוכחות של צ'נדלר וקיד בסגל, אלה בעיקר בגלל הדמיון של טרי לסמית', נוביצקי למלו ומריון למרטין. אם יש סיכוי שהתבנית תחזור על עצמה, אז צ'נדלר מוכרח לשוב ולהיות דומה לגרסה של עצמו ב-2011.

דווין ווייד (מיאמי היט)
בעונה הרגילה
: 21.2 נקודות, 5.1 אסיסטים ו-52.1% מהשדה
בפלייאוף: 14 נקודות, 5.8 אסיסטים ו43.1% מהשדה

האלופה המכהנת השיגה במהלך העונה הרגילה שיא מועדון של 66 ניצחונות כולל רצף של 27 משחקים ללא הפסד, אך הרצף ההוא (בדומה לאליפות) הושג בעיקר בזכות היכולת של ווייד ולברון, שקלעו באחוזים גבוהים ולא התפתו לזרוק מבחוץ. גם אם מדובר היה בסוג של קוריוז, הצמד הודה על קיומה של תחרות פנימית ביניהם לפיה הם צריכים לקלוע מעל 50% בכל משחק. ועדיין, כשיש לך על המגרש בכל זמן נתון שניים מהחודרים הכי טובים בהיסטוריה של המשחק, אתה במצב טוב.

בדומה לרונדו, רוז, בראיינט ולאחרונה גם ווסטברוק, סגנון המשחק של ווייד חושף אותו לפציעות. הגארד נכנס בכושר חלקי לפלייאוף, לא שיחק במשחק השלישי מול הבאקס ובעיקר נראה כמו צל של עצמו כולל 1 מ-12 במשחק השני, בוודאי ביחס לעונה בה קלע את שיא הקריירה שלו באחוזים מהשדה. לצד זאת, במשחק האחרון מול שיקגו השחקן, שכבר זכה ב-MVP בסדרת גמר, הראה סימני התאוששות עם 7 מ-11 מהשדה מול קבוצה שבמפתיע אפשרה חופש פעולה מוחלט לגארדים: נוריס קול סיים עם 7 מ-9 וריי אלן דייק ב-5 זריקות מתוך 7.

אחרי הניצחון המוחץ במשחק השני, האלופה הראתה שגם כשהיא נגררת לסגנון משחק פיזי היא יכולה למחוץ את אחת מהקבוצות שמצטיינות בכך. עוד לפני שההיט החזירו לעצמם את יתרון הביתיות, סביר להניח שלא הרבה הימרו על כך שהבולס יעברו את מיאמי. אולם, אם ווייד יחזור לרמה שהפגין רק לפני מספר שבועות, יהיו עוד פחות כאלה שיהמרו נגד זכייה שניה ברציפות של ההיט.

 
 
 
 
 
 
 
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by