בערוץ
 
 
 
 
טעינה...
 
 
 
 
ספורט 5 
למויס אין תארים, אך הוא יותר מראוי 
 
 מויס, יותר מראוי ליונייטד (GETTYIMAGES)   
ספורט 5 |
 
רם חיים

ביום שאחרי רעידת האדמה, ביונייטד מחפשים יציבות

 
 
 
 
 
 
 
 
 

בניגוד למותג מנצ'סטר יונייטד, השם דייויד מויס לא "סקסי" בעולם הכדורגל. סביר להניח שגם רבים מאוהדי השדים האדומים לא חשים בהתרגשות יוצאת דופן למשמע שמו של המנג'ר כיורש של סר אלכס פרגוסון הפורש, שעל מימדי השם שלו לא צריך יותר מדי להרחיב.

אי אפשר להאשים אותם. הרי אברטון של מויס היא לא הקבוצה הכי אהודה בעולם והוא לא מאמן החלומות של האוהדים הממוצעים, שגם אם יחפרו ברזומה שלו, ההישגים הכי נוצצים שימצאו שם יהיו הפסד לצ'לסי בגמר הגביע ב-2009 והופעה כושלת במוקדמות ליגת האלופות ב-2005/06.

למרות זאת, לא פעם ולא פעמיים פרגי הזכיר אותו כיורש פוטנציאלי עבורו ברגע שיחליט שהגיע זמנו ללכת. הוא גם לא התבייש לומר את שמו בנשימה אחת עם ז'וזה מוריניו ופפ גווארדיולה, זללני התארים הגדולים של השנים האחרונות, ואולי גם שני החולמים הכי גדולים על כס המלכות באולד טראפורד. בינתיים, גווארדיולה לקח ירושה דווקא מיופ היינקס ומוריניו ניסה להכין לעצמו את הקרקע ליום שאולי יקבל את השרביט מפרגי כשאמר ש"הקבוצה הפחות טובה עלתה" בסיום גומלין שמינית גמר הצ'מפיונס, כשריאל מדריד שלו הדיחה את יונייטד. זה כנראה לא עזר למיוחד, שעשוי להתאחד עם רומן אברמוביץ' וצ'לסי.

דומים דומים
קשה להתעלם מהמוצא האתני בבחירה של פרגי במויס כיורשו. מאמן סקוטי ביונייטד הוא מתכון להצלחה – הרי גם מ-1945 ועד 1958 מאט באזבי זכה באליפות אירופה, 5 אליפויות אנגליה ושני גביעים. אבל הדמיון הוא קצת יותר גדול מזה: הקריירה של מויס השחקן, בדומה לזאת של פרגוסון, לא התעלתה לגבהים יוצאי דופן. לעומת זאת, הסיפור כמנג'ר היה אחר לגמרי: כמו שאלכס הצליח בגדול באברדין, דייויד עשה זאת בפרסטון נורת' אנד, העלה אותה לליגת המשנה והיה קרוב מאוד לפרמייר-ליג, מה שסידר לו את העליה לתחנה הבאה בקריירה.

כשמויס הגיע במארס 2002 לאברטון, היא הייתה על סף ירידה לליגת המשנה - מקרה זהה לחלוטין לנובמבר 1986, אז פרגוסון הגיע למנצ'סטר יונייטד והרים אותה מהמקום ה-21 בטבלה להישרדות, והשאר היסטוריה.

אברטון, שהייתה אלופה כמה פעמים בשנות השמונים, סיימה רק פעמיים בחלק העליון של הטבלה בעשור לפני הגעתו של מויס. לאחר עונת הבכורה בה השאיר את הקבוצה בפרמייר-ליג, הוא סיים רק בשתי עונות מתחת למקום השמיני.

"מגיע לו"
התגובה הזאת של לא מעט אנשים למינוי הצפוי של דייויד מויס כמאמן מנצ'סטר יונייטד הפכה לנפוצה, על גבול הקלישאה. והאמת שבצדק. נכון, הוא לא זכה אמנם בתארים, אבל הפך את אברטון לאחת הקבוצות היותר אטרקטיביות בליגה - כזאת שהיא מוקש עבור הגדולות, מתמודדת מולן ללא רגשי נחיתות וקוראת תגר באופן קבוע עליהן במאבק על מקום במפעלים האירופאיים.
 
מויס עשה באברטון קסמים בתקציב קטן ועד לפני מספר עונות, גם כשהמצב הכלכלי היה קשה, הוא היה זה שדאג שגודיסון פארק לא יטבע עם ניהול נכון של התקציב, הצליח להתברג באופן קבוע בצמרת ובעונות האחרונות סיים מעל ליברפול בטבלה, מה שהפך את הטופיז לקבוצה הבכירה בעיר. לפחות מבחינת הישגים טריים.

בדומה לפרגוסון, מויס מצליח לסחוט משחקנים לא הכי נוצצים את מקסימום היכולת. השדים האדומים גם יוכלו לסמוך על אמונת הנג'ר החדש בקידום צעירים, כשבימים אלה מתפתח אצלו שיימוס קולמן לאחד המגנים הטובים בליגה. חוץ מזה, בעבר הוא עשה את שלו עם אחד, וויין רוני. בעונות האחרונות, אנחנו רואים את טום קלברלי וג'וני אוואנס שגדלו ביונייטד הופכים לשחקנים חשובים בקבוצה וסביר להניח שגם תחת הבוס החדש ההתקדמות שלהם לא תיעצר.

גם את המבוגרים מויס יודע לכבד. סילבן דיסטן הפך תחתיו משחקן "גמור" לאחד הבלמים הטובים בליגה ופיל נוויל אמר על הג'ינג'י ש"הוא הסיבה שהוא משחק כדורגל גם בגיל 35", כך שנראה שריו פרדיננד ופטריס אברה מופקדים בידיים טובות.

גם בצל קשיים כלכליים, דייויד מויס הצליח להישאר תמיד בצמרת עם מציאת שחקנים איכותיים, כמו מרוואן פלאייני, שנרכש ב-15 מיליון יורו, הפך לאחד השחקנים המובילים בליגה ויימכר בסכום כמעט כפול. אחד אחר הוא קווין מיראלס, אותו החתים בקיץ האחרון תמורת 6 מיליון בלבד, לאחר שגרם לו להאמין שאברטון זה המקום המתאים ביותר עבורו ולדחות הצעה מארסנל. כיום הבלגי הוא אחד השחקנים המרכזיים בגודיסון פארק ומהאחראיים לכדורגל ההתקפי והמהנה שהיא מציגה, ושהמנג'ר הסקוטי כנראה ימשיך איתו גם ביונייטד. רק שבתחום הרכש יהיה לו שינוי קטן.

אם עד כה מויס עשה את העבודה עם מגבלות תקציביות, תחת העושר של יונייטד הוא יוכל להביא גם סופרסטארים, כשהשם של הקבוצה אותה שהוא עומד בראשה עושה עבורו יותר מחצי עבודה. רבים מאמינים שאם היה לו באברטון פנקס צ'קים פחות מוגבל, הוא כבר היה מסיים עם תואר.

לוותר על החלומות הקטנים
אחרי 11 שנים במרסיסייד, דייויד מויס רוצה שינוי. לא סתם הוא דחה את השיחות על הארכת חוזהו. הזמן הארוך אותו העביר באברטון הוא פקטור חשוב בהחלטת יונייטד, כמו שתיאר זאת פטר שמייכל: "ביונייטד לא מחפשים מישהו לעשרה חודשים או לשלוש שנים. מחפשים מישהו שישמור על אותה יציבות כמו של פרגוסון". כבר הרבה זמן שמויס הוא לא אדם של שינויים, אבל עכשיו כשמגיע אחד כזה, עליו חלם, הוא רק יכול לקוות שיוכל לפתח את אותה יציבות. יש לו את כל התנאים לכך.

יציבות היא שם המשחק. זה מה שיונייטד מחפשת, מישהו שיהיה נאמן למועדון וישתקע בו, כפי שעשה בגודיסון פארק וכמו שתיאר הבעלים ביל קנרייט: "מויס המחליט הבלעדי על מי הולך, מי נשאר ומי בא לאברטון". המעמד שפיתח בטופיז עונה על הדרישות שציין מנכ"ל יונייטד דיייויד גיל, כשהתייחס ליום שאחרי: "המחליף יהיה מנג'ר שיהיה מעורב בכל תחום של המועדון, בין אם זה במחלקת הנוער או בקבוצה הבכירה" - בדיוק מה שמויס עושה כיום באברטון, כך שהוא לא יזדקק ליותר מדי זמן כדי ללמוד את שלל התפקידים שיעברו אליו בירושה.

מה שהוא כן יצטרך לעשות זה לחזור על מה שהיה כשהגיע מפרסטון לאברטון (יחי ההבדל הקטן): לעלות כיתה למועדון גדול יותר אחרי שהשיג הצלחה יפה. הוא יודע מה צריך לעשות כדי לשמור על הקבוצה איכותית ועכשיו, לשם שינוי, הוא יוכל לחזק אותה עם פחות חישובים איפה הוא מקצץ לפני כן.

דייויד מויס דיבר לא פעם על כך שהוא רוצה להגיע לגרמניה ודרום אמריקה כדי ללמוד עוד קצת על אימון. זה מה שהוא עשה כל חייו – למד. עכשיו הגיע הרגל הגדול שלו, להשתמש בידע. הוא לא יהיה אלכס פרגוסון, אבל כן יש לו את היכולות להביא הישגים ולהשאיר חותם. הוא כבר לא יהיה תלמיד בבית ספר לכדורגל באורוגוואי, רק המנהל באחד מבתי הספר המפוארים בעולם.

 
 
 
 
 
 
 
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by