בערוץ
 
 
 
 
טעינה...
 
 
 
 
ספורט 5 
הגיבור החצי-אלמוני 
 
 היינריך. מי יזכור אותו? (gettyimages)   
ספורט 5 |
 
ניצן פלד

אתם תשכחו את זה שעצר את ההיט. הצדעה לקירק היינריך

 
 
 
 
 
 
 
 
 

תיכנסו ללינק הזה בבקשה:

http://shop.bulls.com/Chicago-Bulls-Jerseys-_1158721485_PG.html

זו החנות הרשמית של שיקגו בולס באינטרנט, ושלחתי אתכם ישירות למדף של רפליקות מדים. לא תמצאו שם גופיית בולס של מייקל ג'ורדן, זה מחכה לכם בחנות הכללית של ה-NBA. אבל כן תראו שם שלל חולצות של דריק רוז, וגם כמה של קרלוס בוזר, לואל דנג וג'ואקים נואה, שחקני הקבוצה האחרים שהיו אול סטארים בקריירה שלהם. במסגרת שחקני העבר תראו את פיפן, רודמן, גופיית נבחרת ארה"ב של מייקל. ומשומה, גם את קייל קורבר ובראיין סקלאבריני (ומילא אם זה היה ניקוי מדפים, אבל 59.99$? זה יותר דולרים מאשר נקודות שהוא קלע במדי הקבוצה!).

מי שלא תמצאו שם הוא קירק היינריך.

כשסיימתי לראות את המשחק וסרתי לסמארטפון כדי להסתכל על הבוקס סקור, הייתי בשוק. 7 נקודות, 3 מ-10 מהשדה, 5 ריבאונדים, 6 אסיסטים, 2 איבודים, נחסם שלוש פעמים, פלוס-מינוס של 2+ בלבד, במשחק בו קובצתו ניצחה ב-4. זו השורה הסטטיסטית הממש-לא-מרשימה של מי שב"מבחן העין" היה אחד מה-2,3 שחקנים הכי חשובים על הפרקט בניצחון של הבולס 97:101 על מיאמי, ניצחון שקטע את הרצף המטורף של ההיט ועצר אותו על 27, 6 פחות משיא כל הזמנים ב-NBA של לוס אנג'לס לייקרס מעונת 71/2.

גם ה"סטטיסטיקות המתקדמות" לא מצליחות לתאר עד כמה קריטי היה היינריך לניצחון של הבולס. ה"דיפנסיב רייטינג" של הבולס ב-32 הדקות של היינריך היה 106 – הגבוה מבין שחקני החמישייה של הקבוצה. ה"אופנסיב רייטינג" היה 90 – הכי נמוך מבין שבעת שחקני הרוטציה הבכירים של הבולס, ובהפרש גדול מהבא לפניו.

האסיסט-פרסנטג' ("אחוז אסיסטים", שמתאר כמה מסלי חבריו בזמן שהיה על המגרש הגיעו מאסיסט שלו) עמד על 25.3%, פחות מהממוצע העונתי שלו. סתם שורה, של סתם שחקן. של בחור שהיה על המגרש 32 דקות כי... לא ברור למה. כי דריק רוז פצוע, כי מרקו בלינלי פצוע, כי ריצ'רד המילטון פצוע. שורה סטטיסטית של שחקן שמילא חור, עמד על המשבצת שלו, וניסה להפריע כמה שפחות כשיתר הכוכבים של הקבוצה, אלה שהחולצות שלהם נמכרות בחנות הרשמית של המועדון באינטרנט, עושים את המיטב מול הקבוצ ההטובה בליגה.

וזה פשוט מדהים, עבור כל מי שצפה במשחק, עד כמה השורה הסטטיסטית הזו עושה עוול להיינריך. עוול גדול אפילו יותר מזה שמתרחש בחנות הווירטואלית. כי שם, לפחות, אתה יכול לרכוש גופייה של היינריך, אתה פשוט תצטרך ל"התאמה אישית" ולעשות את זה בעצמך. אף אחד לא יתן לך את זה בקלות.

ובאמת שקשה לתאר את משחקו של היינריך בצורה טובה יותר – התאמה אישית, לעשות הכל בעצמך, אף אחד לא יתן לך דבר בקלות. כזה הוא היה בתור גארד לוחם, ווינר ונבון עוד בימיו בקנזס, לצד ניק קוליסון, כשהביא את האוניברסיטה שלו לגמר בשנתם האחרונה בקולג'.

אז, ב-2003, היינריך לא היה הקלעי המוביל של הקבוצה. זה היה קוליסון. הוא לא היה מוסר האסיסטים המצטיין, זה היה אארון מיילס, שגם חטף יותר ממנו. למרות אחוז מעולה מהשלוש, ה-21 מ-42 של מייקל לי, שגם קלע באחוז גבוה יותר מהקו, היו טובים יותר. הוא גם לא היה הגארד היוצר הבכיר, כי כשהם היו צריכים סל באחד-על-אחד הם הלכו לקית' לנגפורד. אבל למרות כל זה, לאף אחד לא היה שום ספק שהיינריך הוא השחקן הכי חשוב בקבוצה הזו.

בחצי הגמר מול מארקט, דוויין ווייד קלע 19 נקודות, היינריך 18 (כמו מיילס, 5 פחות מהקלעי המוביל, לנגפורד), אבל קנזס הביסה את הגולדן איגלס 61:94 בדרך לגמר כי היינריך היה הילד שמוביל אותה. הבחור שמול 54,432 צופים בסופרדום ניו אורלינס שמר על קור הרוח והמנהיגות שלו. גם בגמר, כשקלע רק 6 מ-20 מהשדה, מול 20 נק' ו-10 ריבאונדים של כרמלו אנתוני וסיריקיוז, הוא היה מי שברגעי הסיום לא פחד לקחת זריקה, או האיש שמצא אחרים פנויים על הפרקט.

היינריך הוא איש לכל משימה. הוא יכול לרכז, והוא יכול לשחק לצד גארד מוביל כדור אחר, בין אם כזה שחושב קודם מסירה (כריס דוהון), קודם זריקה (לנגפורד, וב-NBA בן גורדון), או אחד שפשוט עושה הכל (דריק רוז). הוא יכול לשמור רכזים קטנים ומהירים והוא יכול להתמודד גם עם גארדים גדולים יותר, חזקים יותר, גם אם הם חושבים שהם יכולים להוריד אותו לאותיות עם הגב. מה שהקבוצה צריכה, היינריך יתאים את עצמו ויבצע את זה בצורה הטובה ביותר, הנחושה ביותר, החכמה ביותר. אם יש דבר שצריך להתאים אישית למה שהיינריך עשה לפנות בוקר מול מיאמי זו שורה סטטיסטית חדשה לגמרי, ממוצאת מאפס.

אבל אין כזו. סטטיסטיקות, מתקדמות ויפות וגרפיות וחדשניות ככל שיהיו, לעולם לא יוכלו לספר את כל הסיפור כשמדובר בענף כמו כדורסל, ענף קבוצתי ודינמי בהרבה, למשל, מבייסבול, שכמעט כל ההיסטוריה שלו יכולה להיות מוסברת על ידי הבוקס סקור. סטטיסטיקות, אם יודעים להתשמש בהן בשכל, יכולות לכל היותר לעזור לשפוך אור על עניין מסויים, יכולות לעזור להסביר תופעה כזו או אחרת או להדגיש עניין מסויים. אבל האמת היא שמשפט כמו "לעולם לא יוכלו לספר את כל הסיפור" גם הוא עושה עוול להיינריך. כי האמת היא שזה "אפילו לא מתחיל לספר את הסיפור" במקרה הזה.

את 32 הדקות שלו היינריך שיחק כשהוא פצוע. זה לא יהיה כתוב בבוקס סקור. בשלב מוקדם של המשחק, כשמיאמי ניסתה להתחיל לרוץ במטרה לחזור לתמונה אחרי שהבולס פתחו פער דו ספרתי ברבע הראשון, הוא ביצע שתי עבירות על לברון ג'יימס, בשתי מתפרצות שונות. הרי ככה מיאמי חוזרת למשחקים – לוחצת בהגנה, רצה למתפרצות, והדאנקים הפסיכיים של לברון מוציאים את האוויר מהריאות של הקהל ומכניסים אותו מתחת למפרש של ההיט. העבירות של היינריך מנעו את זה מלברון. פעמיים. זה דחה את הריצה של מיאמי לפתיחת המחצית השנייה, ואיפשר לבולס לרדת להפסקה עם מרווח ביטחון.

אלו היו שתי עבירות חכמות, טובות, ספורטיביות, שגם עלו לו בבריאות. בשנייה הוא עף לאחור וראשו נחבט בפרקט ונאלץ לרדת לספסל. ואיך כל זה יופיע בסטטיסטיקה? ובכן, יש עמודה לעבירות, נכון? עד כמה טפשי יכול להיות השימוש בסטטיסטיקה לפעמים אפשר לקבל דוגמא מכך שאילו זה היה משחק יורוליג, איפה שסופרים "נקודות מדד", שתי העבירות האלה היו מורידות להיינריך שתי נקודות מדד. אגב, היינריך ביצע שלוש עבירות זריקה על ג'יימס, שקלע 4 מ-6 מזריקות העונשין שהוא קיבל. אלה 2 נקודות שהיינריך נתן לקבוצה שלו, ושהוא לעולם לא יקבל עליהן קרדיט.

אבל אלו לא היו רק שתי העבירות האלה. היינריך גם נאלץ להתמודד בסיום המשחק עם שמירה של לברון. כן, השחקן הטוב בעולם, שבסדרת גמר המזרח לפני כמעט שנתיים עבר לשמור על דריק רוז בסופי משחקים, הקדיש את כל הכוח והמרץ שנשאר לו כדי לעצור את היינריך. הסיבה היא שהיינריך הוא רכיב מרכזי כל כך בהתקפת הבולס הודות לרוגע, השלווה, הניסיון ואינטליגנציית המשחק שלו. לברון יודע את זה, הבוקס סקור לא. מה שהשורה הסטטיסטית תדע לספר זה שפעמיים הוא עבר את לברון רק כדי להיחסם פעם אחת על ידי ג'יימס עצמו (שנתן להיינריך לעבור בכוונה כי ידע שיוכל לחסום אותו), ופעם שנייה על ידי בוש. בפועל, הניסיון של ג'יימס לשמור על גארד נמוך שמשחק רחוק מהסל לא תרם להיט בסופו של דבר, ולברון עצמו איבד את האנרגיות והשלווה מעט לאחר מכן.

השורה הסטטיסטית גם לא תראה לכם שאסיסט אחד מה-6 שלו הוא מסר לדקוואן קוק, לסל ששבר שוויון במצב של 69:69. או שבאסיסט אחר מצא את דנג לשלשה שעשתה 73:78. ובאסיסט נוסף מצא את ג'ימי באטלר לשלשה נוספת, שקבעה 78:86. אלו כמעט כל הסלים שהחזירו את המומנטום לבולס, ושלאחריהם ההיט לא חזרו להוביל יותר. גם החטיפה הבודדת שחטף, שאתם תראו אותה בסטטיסטיקה כספרה "1" מתחת לשורה STL, הייתה קריטית ומשמעותית במיוחד. היא הגיעה 2:41 לסיום, אחרי שג'יימס החטיא שלשה שהייתה יכולה לצמק ל-92:88, ובוש הוריד את ריבאונד ההתקפה הנדיר (להיט היו 6 כאלה במשחק, לבולס 12). היינריך ראה שבוש נמצא בגבו אליו, התגנב מאחוריו, ולקח לו את הכדור מהידיים. בפוזשן הבא היינריך שוב חדר לסל, רק שהפעם במקום לקבל גג הוציא לטאג' גיבסון, שקלע 2 נקודות שעשו 85:94.

95% מהמשחקים שנכנסים  ל-2 הדקות האחרונות ביתרון 5 ומעלה  לצד אחד, נגמרים בניצחון של  הצד המוביל. היינריך, במהלכים האלה, גרם לכך שהבולס נכנסו ל-2 הדקות האחרונות ביתרון 9, במקום משהו שבקלות יכול היה להיות 4,5. והמהלכים האלה לא היו "מזל" כמו שעמיתי אור זיו כתב כאן היום, כשניסה להסביר את ניצחון הבולס. הם היו תוצאה של טונות של לחימה, חכמה ותחרותיות, מכווצים בתוך גוף אחד, לא גבוה, לא מהיר ולא חזק במיוחד. גוף שגם אתם יכולים להיראות מרחוק ממש כמוהו, רק אם תקנו את הגופייה שלו.

 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by