בערוץ
 
 
 
 
טעינה...
 
 
 
 
ספורט 5 
הגעת בוש לדטרויט תזעזע את ה-NFL? 
 
 רג'י בוש. צעד משמעותי? (GETTYIMAGES)   
ספורט 5 |
 
תומר אטלס, סנט לואיס

דווקא המעבר לקבוצת תחתית עשוי להתברר כצעד קריטי

 
 
 
 
 
 
 
 
 

עונת הפוטבול של ה-NFL היא קצרה, אבל גם בפגרה הליגה מסוגלת למשוך תשומת לב. ובמיוחד ב-12 במרץ. “Christmas comes twice a year”, אומרים חובבי ספורט בארה"ב, ומתכוונים לחגיגות הולדתו של ישו בדצמבר, ולפתיחת שוק השחקנים החופשיים, שיצא לדרך לפני עשרה ימים. וכמו כל דבר שקשור בליגה הזו, גם כאן האוהדים מקבלים את מבוקשם.

אינספור העברות חופשיות כבר התרחשו, כולל כמה בעלות פרופיל גבוה במיוחד. ווס וולקר נפרד מטום בריידי וניו אינגלנד ועבר לפייטון מאנינג ודנבר. אד ריד עבר מהאלופה בולטימור לטוענת לכתר, יוסטון. וגם שוק הטריידים סיפק עניין רב עם אלכס סמית' שעבר מסן פרנסיסקו לקנזס סיטי, או המעברים של התופסים פרסי הארווין (ממינסוטה לסיאטל) ואנקוואן בולדין (מבולטימור לניינרס).

אבל העברה אחת, שלבטח תפסה פחות כותרות בישראל ביחס לאחרות, וגם בארה"ב לא תמיד סוקרה בהרחבה בהיבט חיובי. הרי בסך הכל, הרץ שדורג רק במקום ה-17 בעונה האחרונה ביארדים בנשיאה, עבר מקבוצת תחתית אחת לאחרת. אבל בעיני לא מעט אנשים, הצטרפותו של רג'י בוש ממיאמי לדטרויט עוד יכולה בהחלט להשפיע על תמונת הפלייאוף בעונה הקרובה.

הקדוש

שנת 2006, ניו אורלינס. העיר עדיין הרוסה. הוריקן קטרינה המית כשנה לפני כן אסון כשגרם למעל 1800 הרוגים ולנזקים בעלות של מעל למאה מליארד דולר. אם היה משהו אחד שבכל זאת, בתוך כל המצוקה, כן הצליח להפיח קצת תקווה בתושבי העיר, זה היה הפוטבול. הניו אורלינס סיינטס, קבוצת ה-NFL של העיר. שון פייטון הגיע כמאמן ראשי, דרו בריס הוחתם כ-QB, וסוף סוף נראה היה שלסיינטס, אחרי עונה איומה של 13:3, יש קבוצה שיכולה להגיע לפלייאוף. אבל מי שליבה את ההתלהבות הזו יותר מכולם לא היה המאמן, וגם לא הקיו.בי החדש, אלא הראנינג בק הצעיר, רג'י בוש.

קשה היה שלא להתאהב בבוש. "השחקן הכי טוב במכללות"... "השחקן הכי מלהיב ב-NCAA"... ו"מכונת היילייט אנושית", היו רק חלק מהמחמאות שהרעיפו עליו המומחים. בין 2003 ל-2005 בוש שימש כרץ, תופס ומחזיר בעיטות הרחקה בקבוצה היוקרתית של אוניברסיטת USC. הוא היה מכונת יארדים – על הקרקע ובאוויר, צבר 4470 יארד ו-38 TD ב-39 משחקים, ובשנתו האחרונה שם זכה בהייסמן, הפרס לשחקן השנה במכללות (אותו נאלץ להחזיר אחרי שהתגלה כי קיבל תמורה לא הולמת מהאוניברסיטה בזמן ששיחק בה).

כשהסיינטס הודיעו שהם משתמשים בבחירה השנייה שלהם בדראפט 2006 כדי לקחת את רג'י בוש, ההיסטריה בניו אורלינס לא ידעה גבולות ולראשונה בהיסטוריה של המועדון כל המנויים נמכרו. הרייטינג במשחקי הקבוצה קפץ לשמיים, שיאי מכירת חולצות נשברו, בעיקר אלו של בוש. אפילו ראש העיר הודיע: "בוש הוא אחת הסיבות לתקווה בעיר".

ולמרות היכולת המצויינת במכללות, הסיבה האמיתית שאוהדי הסיינטס התאהבו בבוש הייתה בזכות מי שהוא היה מחוץ למגרש. מהרגע שהגיע לניו אורלינס, בוש מיד החל לתרום ולעזור לקהילה בכל דרך אפשרית. הוא תרם 86,000 דולר לשיפוץ איצטדיון פוטבול בעיר שנפגע מההוריקן, ומעל 50,000 נוספים לבית ספר לילדים בעלי צרכים מיוחדים. בוש אפילו קיבל שם כינוי חדש: “The Saint”. הכל היה מוכן להשתלטות על ה-NFL.

הפספוס

אבל על המגרש, בחמש שנים בניו אורלינס בוש היה רחוק מלממש את ההבטחה. הוא נפצע שוב ושוב ובחמש שנים החמיץ 20 מ-80 משחקים אפשריים. הוא אפילו לא הצליח לעבור 600 יארד בנשיאת כדור על הקרקע באף עונה. וגם כאשר הסיינטס הגשימו את החלומות והביאו לעיר זכייה היסטורית ומרגשת במיוחד בסופרבול של עונת 2009 הוא סיים עם 390 יארד עלובים בנשיאה. עונה אח"כ ירד ל-150. אין אחרת להגיד את זה, רג'י בוש פשוט לא עמד בציפיות. הוא איכזב.

ואחרי הכל, בעסק של הספורט המקצועני, זה מה שקובע. לכן, ב-2011, אחרי חמש שנים בניו אורלינס, בוש עבר בטרייד למיאמי. ולמרות זאת, בניו אורלינס לא שוכחים את כל המעלות שלו. שניקה דבני, אוהדת של הסיינטס ועורכת ב"האפינגטון פוסט", מספרת אחרי המעבר של בוש למיאמי: "רג'י קשור בכל כך הרבה דרכים שונים ללידה מחדש של הניו אורלינס סיינטס ושל הרוח של העיר, באחת התקופות היותר שחורות בהיסטוריה שלה. אני זוכרת איך רג'י נתן לי סיבה להאמין שפוטבול יכול לפחות להפחית את הכאב מהשנה הנוראית ההיא. הוא היה אחד הסמלים הקטנים, אך הכל כך חשובים, של תקווה באותה תקופה. וגם אם הוא לא הצליח לתת מהלך מנצח, תמיד ידעתי שרג'י בוש נותן את הכל".

התקווה

במיאמי כבר ראינו שחקן אחר, טוב בהרבה. עם 15 טאצ'דאונים ו-2000 יארד בשנתיים האחרונות, בוש הפך לרץ מוביל לגיטימי. כעת הוא מגיע לתחנה השלישית בקריירה, דטרויט, עוד עיר שזקוקה לשיקום. אבל הפעם אף אחד לא בונה עליו שירים את תעשיית הרכב של העיר, רק את מאזן הניצחונות של הליונס. אשתקד סיימו במאזן 12:4, עם הגנה החלשה והתקפה צפויה, שאמנם נשנעת על יד חזקה של מת'יו סטאפורד ועל התופס המפחיד בליגה, קלווין ג'ונסון, אבל נטולת כל אפשרויות לגיוון.

כאן בוש נכנס לתפקיד. וכדי להצליח הוא לא יצטרך לתרום לבתי ספר או שיקום מגרשים, רק לרוץ כמה שיותר עם הכדור, ולהיכנס איתו כמה שיותר פעמים לאנד זון. אם ימשיך את קו השיפור שלו, אל תתפלאו לראות את הליונס מדברים חזק בפלייאוף. אם זה יעזור להכניס רוח חדשה בעיר האומללה, זה יהיה רק בונוס.

 
 
 
 
 
 
 
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by