בערוץ
 
 
 
 
טעינה...
 
 
 
 
ספורט 5 
בלאט ויתר על המשחק מול ירושלים 
 
 (אלן שיבר). שחקני ירושלים   
ספורט 5 |
 
אייל גרוסברד

מאמן מכבי טעה, קטש הימר נכון אייל גרוסברד מסכם את המחזור

 
 
 
 
 
 
 
 
 

1: עוד לפני המשחק בו הפסידה מכבי תל אביב לירושלים היה תחושה שמשלושת משחקיה של האלופה בארבעה הימים האחרונים זה המשחק הפחות חשוב לדייויד בלאט. הויתור על ג'ורדן פארמר, שעם אצבע כואבת יותר שיחק ביורוליג (וישחק מול מילאנו ויהיה מה), ועל תיאו פאפאלוקאס שחוכמתו היתה יכולה לשבור שוב ושוב את ההגנה הפחות מתוחכמת של האדומים, הביאה את הצהובים למשחק עם יוגב אוחיון, טל בורשטיין כמנהל משחק חלופי לראשונה מזה שנים וקית' לנגפורד שלא מחובר אפילו לעצמו. או אם תרצו משפט שאיש מאנשי מכבי לא יעז להודות בו בפומבי: "לא אכפת לי להפסיד פה". העייפות של יוגב, ששיחק 33 דקות מול שרלרואה ו-18 בשבת מול לובליאנה, העובדה שבורשטיין בשיאו כיום אינו חצי השחקן מפעם, ועוד יותר שגיא פניני (2 מ-15 ביורוליג משלוש נק', 0 מ-5 מהשדה מול י-ם) במשבר מדהים בעוצמתו - כל אלו הותירו את בלאט לחפש אילתורים מול קבוצה שבאה להוכיח. ועם לנגפורד, השחקן הכי פחות תואם לאופיו של מאמנו ברגעי ההכרעה, עם הכדור. ויש גם נתון חשוב עוד יותר - י-ם נחה מיום שלישי.

מכבי ת"א קיבלה פריוויו לערב שאחרי ג'ורדן פארמר והוואקום שסיום השביתה ב-NBA יגרום לה מיידית. ומדובר בנזק אדיר כשמחליף אינו נראה באופק. ועדיין, בלאט האמין שבערב הזה עליונות הספסל שלו והגוף של סופו יעשו את העבודה, אבל התשישות ניכרה כל כך שאפילו העובדה שמכבי טובה מיריבתה בשתיים ושלוש דרגות לא הצליחו להפוך את התוצאה במשחק שהיה כולו מבוסס על התשובה לשאלה למי נשארו יותר אנרגיות. מאחר והיה מדובר בעוד משחק אחד מ-100 ושגלינארי ושות' חשובים יותר להמשך הדרך של האלופה, עכשיו נותר לבלאט רק דבר אחד לעשות: להודות בטעות ולהיפרד מלנגפורד לשלום. ויפה שעה אחת קודם.

2: מול יריבה שנראתה כמו עוד קבוצת ליגה וסחוטה לחלוטין, ירושלים ידעה להתפוצץ בזמן. יובל נעימי נתן מחצית שניה ענקית והצליח סוף סוף לצמצם את כמות השטויות ביחס לפעולות החיוביות, ורנאדו הוכיח מהי המילה פוטנציאל ומה שבראיין רנדל עושה זה פשוט לראות ולשמור. צרמה מעט העובדה שנעימי ממשיך מדי שבוע לפלוט דברים לעבר מאמנו אולי כסוג של דיסריספקט, כשהוא אינו מרוצה מדברים מסוימים במהלך המשחק. לירושלים לפתע סגל רחב מאוד, וקטש אפילו לא השתמש באורי קוקיה ובמשה מזרחי. כי כשלנעימי הולך לא צריך להחליף ניצבים.
 
גם קטש הימר בגדול לפני המשחק בהחלטה מפתיעה להשאיר את לוק ג'קסון בחוץ מאחר וחשש מסופו והקו הקדמי של הצהובים, וההימור השתלם: מעבר להצגה של הגארד, שכבר ראינו ממנו דברים דומים בעבר לפני ואחרי נפילות, הסנטר הקפיצי הצעיר שינה את המשחק. המטריה האווירית שלו פשוט היוותה גורם משלים לידי התמנון של רנדל שהיו בכל מקום. זה לא ניצחון גדול שהפועל ירושלים צריכה לשמוח ממנו מדי, כפי שהודה קטש, כי לא תהיה מכבי עייפה וגרועה יותר. זה משחק אותו היא חייבת לשמר ולהיבנות ממנו. ואז גם הצדק ייעשה, ומה שהיה הקלאסיקו של הכדורסל הישראלי יחזור למעמד הראוי לו.

3: 7,9, 12, 2, 17. אלו לא המלצות להגרלת הלוטו השבועית אלא כמויות הנקודות העונה של מאיר טפירו. השחקן הוותיק הכי טוב שלנו בליגה בירידה מתמדת עם הליגה, אחרי הכל מדובר בעונתו ה-17 בליגה ובבחור בן 36 שעבר וראה הכל. ערב פתיחת העונה הצהירו הגארד ומאמנו עופר ברקוביץ' כי שאיפת אשדוד היא לקפוץ עוד מדרגה אחרי המקום השישי בעונת הבכורה בליגה, ולשם כך נאבקו להשאיר את מרבית הזרים. אבל הרגליים של טפירו בדעיכה (למרות 2 שלשות ענק) וגם מכבי חיפה ידעה זאת. מיקי גורקה הורה פעמיים לשחקניו במהלך האחרון במשחק לתקוף את נסיון הפיק אנד רול ולהיצמד לטפירו. הוא ידע כמה מאיר אוהב את המאניטיים. התוקפנות ההגנתית הזאת יצרה זריקה משלוש לדאנקן, אותה חסם שון וויליאמס בצורה נפלאה. אשדוד ירדה ל-4:1, הרבה בגלל המשחק המפלצתי של וויליאמס (20 נק' ו-14 ריב') אבל בעיקר כי הנסים של מאיר מתחילים להיגמר. לצערנו.4: המחצית הראשונה של ברק נתניה בהפסד הביתי מול הפועל חולון היתה מביכה, עוד יותר מ-10 איבודים שהיו לה מול 6 אס' בלבד. לא רק בגלל ששלומי הרוש חדר שלוש פעמים לליי-אפ קל והשאיר בדרך ארבעה שחקנים חסרי מוטיבציה לשמור, או סדרת המהלכים האישיים בהם כשל ג'רום רנדל – אחרי הכל הוא אחד משני סקוררים עליהם הקבוצה תקום ותיפול (ערב נורא של 2 מ-12 מהשדה). נתניה הוכיחה שסף השבירה המנטלי שלה שביר מאוד - אין דרך אחרת להסביר סדרת איבודי כדור כה טפשית, כהוצאת כדור מחצי המגרש כשהשחקן המקבל קופץ לחצי הלא נכון והתקפה מסודרת בה יהוא אורלנד מוסר החוצה לשופט. אחד האשמים בכך היה ליאור ליפשיץ שלא ממש הצליח לעשות סדר בבלאגן. הסיכום משאיר את דני פרנקו בבלאגן גדול וללא ניצחון אחרי 5 משחקים. האם הגיע תורה של עולה חדשה נוספת שהמריאה לצמרת הכדורסל הישראלי להתרסק בקול שאון למטה? למזלה של נתניה פרנקו כבר חווה משבר שכזה בעונה שעברה. לרוע מזלו נראה שזה שוב קורה לו.
 
5: כתבתי בשבוע שעבר על ג'וזף ג'ונס וקו העליה שלו, אבל צריך להסתכל על התמונה המלאה בגליל: רומאו טראוויס הוא שחקן פנים נהדר בליגה שלנו ורכש נפלא, ומה שעידו קוז'יקרו עושה אין לתאר. זה מעבר לנקודות, ללחימה הבלתי פוסקת ולחוכמת המשחק שנוזלת מכל שנת נסיון של "עידו קיר בטון". במשחק האחרון בעונה הסדירה אשתקד שידרתי את גליל בגן נר מול הפועל חולון. לליובין היה אז קו קידמי מצוין וקוז'יקרו לא תרם כמו העונה. החל מהרגע בו עלה למגרש לחימום עידו לא התרכז בעצמו: הוא תירגל עם ארבעה שחקנים שונים תרגילי פוסט בהן שמר עליהם. הוא הסתפק ב-4-5 זריקות לסל. בגליל מספרים שלקח תחת ידיו את ג'ונס, ושהאיכות של טראוויס פשוט תוספת אדירה. הכימיה בכלל בשמיים. כל זה ביחד מאפשר לליובין לייצב את הספינה אחרי פתיחה חלשה, לנצח בלי הסקורר החשוב שלו (קורטני פלס) ולהצליח גם כששני הגארדים הבולטים שלו, צ'ייסון אלן וכריס תומאס, לא פוגעים (12 נק' יחד ב-1 מ-10 מהשדה).
 
 
 
 
 
 
 
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by