בערוץ
 
 
 
 
טעינה...
 
 
 
 
ספורט 5 
אורוגוואי שולטת כי יריבותיה לא בכיוון 
 
 יש מאמן, יש קבוצה. טבארס והשחקנים (gettyimages)   
ספורט 5 |
 
נדב יעקבי

ברזיל וארגנטינה לא מתייצבות והסלסטה רצה כבר חמש שנים עם אותו מאמן

 
 
 
 
 
 
 
 
 

באורוגוואי חוגגים, ומדוע לא? בתוך שנה הסלסטה שלהם הפכה לנבחרת הייצוג של יבשת דרום אמריקה. נציגת המדינה בת 3.5 מיליון התושבים הייתה הטובה ביותר ששלחה דרום אמריקה למונדיאל בדרום אפריקה, ובגמר הקופה אמריקה היא הוכיחה שזה לא היה מקרי. עכשיו היא גם הטובה ביותר ביבשת עצמה. וזה רשמי.

  • חדשות, תקצירים, סגלים והדרך עד לגביע באיזור הקופה שלנו
  • אין כמוה: אין עוד מדינה בגודלה של אורוגוואי עם הישגים כאלה
  • כתבות צבע נוספות, טורים, פרשנויות ובלוגים באזור הצבע החדש
  • מעבר לשמחת הניצחון של אורוגוואי, שזכתה בקופה בפעם ה-15 בהיסטוריה והפכה לשיאנית הזכיות של יבשת דרום אמריקה, יש בהישג הענק הזה של הסלסטה מסר ברור מאוד לשתי הענקיות של היבשת, ברזיל וארגנטינה. מסר שאם בברזיל ובארגנטינה יתעלמו ממנו, הן עלולות לשלם על כך מחיר יקר. ההצלחה של אורוגוואי אינה מקרית, מאחר שמדובר בדרך ברורה ובתהליך ארוך. בניגוד להתאחדויות של ארגנטינה וברזיל, המונהגות בידי שני דיקטטורים חשוכים, במונטווידאו יש חשיבה ארוכת טווח.

    חוליו גרונדונה מנהל את ההתאחדות הארגנטינאית ואת נבחרת ארגנטינה כאילו היו אלה הצעצועים הפרטיים שלו, ולא נכס ששייך לעם כולו. והוא עושה זאת כבר 32 שנים ברציפות. המצב לא טוב יותר בברזיל, שם מנהל את ההתאחדות ואת הנבחרת ריקרדו טיישיירה, שנמצא בתפקיד "רק" 22 שנה. הוא קיבל את הג'וב בזכות העובדה שהתחתן עם בתו של ז'ואאו האבלאנז', מי שהיא נשיא פיפ"א בעבר. גרונדונה מינה את בנו לסגן נשיא ההתאחדות. הנפוטיזם הבוטה מוצג לעין כל, ושום דבר לא משתנה.

    שני הדיקטטורים האלה, שסבורים כי שלטון הגנרלים והחונטות הצבאיות עדיין חי וקיים, ממנים ומפטרים מאמנים לנבחרות שלהם בהינף יד. בערב שאחרי נעילת הקופה אמור גרונדונה לפטר את סרחיו באטיסטה, אותו מינה לפני 11 חודשים בלבד. האשם האמיתי בכשלון האחרון של נבחרת ארגנטינה הוא לא ליאו מסי, אפילו לא באטיסטה – אלא האיש שמינה אותו, גרונדונה. אבל אין סיכוי שהוא יוותר על תפקידו, למרות שבספטמבר יהיה בן 80.

    באורוגוואי הדברים מתנהלים אחרת. אוסקר וושינגטון טבארס, "המאסטרו" בשבילכם, מונה לתפקיד המאמן הלאומי ב-2006 והוא מכהן כבר 5 שנים. אין כמעט ספק שהוא ימשיך להיות המאמן לפחות עד המונדיאל בברזיל, כלומר ישלים 8 שנים רצופות. מדובר בנצח במושגים של הכדורגל בדרום אמריקה. אבל זו לא רק היציבות שקיימת בנבחרת אורוגוואי בשנים האחרונות, שמהווה את הבסיס להצלחות. מדובר גם בדרך בה הנבחרת משחקת.

    כשבאטיסטה הציג את הנבחרת שלו לקופה אמריקה, הוא אמר ש"ארגנטינה תשחק כמו ברצלונה". מעבר לעובדה שמדובר בשטות מוחלטת, ורעיון חסר כל סיכוי וממשות, יש כאן בגידה בערכים של הכדורגל הארגנטינאי. בשנים האחרונות ראינו את ברזיל – בעיקר בעידן דונגה – מנסה לשחק כדורגל אירופאי. כדורגל שמבוסס על הגנה חזקה והתקפות מתפרצות. נכון, השיטה הזו הביאה לברזיל את הקופה אמריקה ב-2007, אבל גם גרמה לכשלון הסלסאו בגביע העולם בדרום אפריקה.

    אורוגוואי משחקת בשנים האחרונות את הכדורגל הטבעי והמסורתי שלה, כפי שהסלסטה שיחקה בשנות ה-30', בשנות ה-50' ובשנות ה-60'. כאשר אורוגוואי זנחה את הכדורגל הקלאסי והתמקדה בעיקר באלימות, היא כשלה. אבל טבארס החזיר אותה למקורות – וניצח. בארגנטינה ובברזיל חייבים ללמוד את הלקח. הדרך היחידה שלהן לחזור ולהיות נבחרות מצליחות, וגם מחוברות אל העם, היא אחת ויחידה: לחזור לבסיס. ארגנטינה צריכה לשחק כמו ארגנטינה וברזיל צריכה לשחק כמו ברזיל. ככה זכתה ברזיל חמש פעמים בגביע העולמי וככה זכתה ארגנטינה פעמיים במונדיאל. והכדורגל האירופאי? תשאירו אותו לאירופאים.

     
     
     
     
     
     
     
     
     
    תגובות
    הוסף תגובה0 תגובות
    הוספת תגובה
    מאת
     
    נושא
     
    תוכן
     
     
     
     
    תודה! תגובתך התקבלה.
    התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
     
     
     
     
     

    כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
     
     
     
     
    כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
    Video powered by