בערוץ
 
 
 
 
טעינה...
 
 
 
 
כדורגל עולמי 
הטוב, הרע והנהדר 
 
 הבדלי אופי וגיל. פרגוסון וגוארדיולה    צילום: אימג`בנק/gettyimages    
כדורגל עולמי |
 
מיכאל יוכין

אלכס פרגוסון הוא קשיש נרגן, ששולט בחניכיו ביד רמה. פפ גוארדיולה עוד לא בן 40, ומסתחבק עם כוכביו בעונה הראשונה על הקווים. שני ההפכים הללו יובילו את מנצ'סטר יונייטד וברצלונה לגמר אלופות פנטסטי

 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הפרש הגילאים בין אלכס פרגוסון וג'וזף גוארדיולה, המאמנים בגמר ליגת האלופות החלומי ביום רביעי, הוא חסר תקדים ועומד על 29 שנים. מצד אחד עומד אחד המנג'רים הוותיקים בעולם והמצליחים בהיסטוריה, שישלים בנובמבר 23 שנים על הספסל באולד-טראפורד. מצד שני, טירון מוכשר במיוחד שלא השלים עדיין אפילו שנה אחת בתפקידו בברצלונה.

כשפפ גוארדיולה נולד בינואר 1971, אלכס פרגוסון כבר היה בשלהי הקריירה שלו כחלוץ בליגה הסקוטית. כשפרגי קיבל את תפקיד האימון הראשון שלו בסיינט מירן ב-1974, פפ היה בגן ילדים. כשהסקוטי זכה באליפות הראשונה כמנג'ר, עם אברדין ב-1980, פפ היה תלמיד בכיתה ג'. הנפת גביע המחזיקות של פרגוסון עם אברדין ב-1983 מצאה את פפ עם חלומות להתקבל לאקדמיה של ברצלונה. פרגי אימן את נבחרת סקוטלנד במונדיאל, ואז נחת במנצ'סטר ב-1986, בזמן שגוארדיולה כבר למד באקדמיה. ב-1990, השנה בה ערך פפ את הופעת הבכורה במדי בארסה, פרגי בדיוק שרד עונה מזעזעת במנצ'סטר יונייטד שכמעט הביאה לפיטוריו, והניף את התואר הראשון באנגליה – הגביע.
 
גוארדיולה מול יונייטד ב-1994
 גוארדיולה מול יונייטד ב-1994 
 צילום: אימג`בנק/gettyimages 
 
דווקא את גביע האלופות זכה גוארדיולה להכיר מקרוב לפני פרגוסון. הוא הפך מהר מאוד לבורג קריטי בקישור של קבוצת החלומות של יוהאן קרויף, זו שזכתה ב-4 אליפויות ספרד רצופות ולקחה את התואר האירופי החשוב מכולם ב-1992, אחרי נצחון בגמר על סמפדוריה משער של רונאלד קומאן בהארכה. פרגי נאלץ לחכות 7 שנים נוספות עד שהגיעה שנת 1999 הגדולה, בה זכה בטרבל שהושלם עם 1:2 בלתי נשכח על באיירן מינכן בקאמפ-נואו. הגביע הראשון של פפ הונף על אדמת אנגליה, הגביע הראשון של סיר אלכס – בליבה הפועם של קטלוניה. מה תגידו על האירוניה?

על פניו, מבחינת ניסיון אין לגוארדיולה בן ה-38 מה לחפש מול פרגוסון בן ה-67. הביטוי "הוא יכול להיות אבא שלו" מקבל זווית מיוחדת אם נזכרים שדארן פרגוסון, הבן של, מנג'ר מצליח בפני עצמו שהעלה החודש את פיטרבורו לליגת המשנה, צעיר מגוארדיולה בשנה אחת בלבד. אבל קרויף ראה בגוארדיולה מאמן כבר בתחילת שנות ה-90'. הוא ייעד לנער הצעיר את תפקיד הנווט במרכז המגרש, ופפ עשה את זה באופן מושלם. הוא חשב כמו מאמן מאז ומתמיד, והמעבר מהדשא לקווים היה מבחינתו חלק וטבעי. קרויף היה זה שדחף את הנשיא ז'ואן לאפורטה לתת לפפ את המפתחות כיורשו של פרנק רייקארד, אחרי עונה אחת בלבד בקבוצת המילואים. אז אמנם הוא חדש בעסק, אבל פפ התכונן למעמד הזה בקפידה במשך שנים ארוכות.
 
 
קשוח, אבל מצליח. פרגוסון עם הגביע הראשון ב-1999
 קשוח, אבל מצליח. פרגוסון עם הגביע הראשון ב-1999 
 צילום: אימג`בנק/gettyimages 
 
האופי של שני המאמנים לא יכול להיות שונה יותר. הם לא רק מייצגים דורות ותרבויות שונים - הפער עמוק הרבה יותר. נסו לדמיין את גוארדיולה לועס מסטיק בפה פתוח במשך כל המשחק, או מעיף נעל לפניו של דייויד בקהאם. תארו לעצמכם את פרגוסון מתחבק עם חוס הידינק 5 דקות לסיום משחק הגומלין בחצי-גמר ליגת האלופות, כאשר הקבוצה שלו עומדת להפסיד להולנדי. אתם לא תצליחו. דברים כאלה לא קורים גם באגדות.

פרגוסון חם מזג, מנהל את שחקניו מעמדה של כוח, צורח עליהם בהפסקה, והכינוי "מייבש שיער" עושה איתו חסד. הוא משמש לשחקניו סבא – הם יודעים על אהבתו, ומקבלים סטירות בהבנה. גוארדיולה רגוע, מחושב, ידידותי ביחסו כלפי בחניכיו. הוא משכנע אותם באופן הגיוני ושקט, ומתבדח איתם בחופשיות. למעשה, הוא עדיין מרגיש שחקן בנפשו, ומבין היטב את השאיפות של כל אחד מהם. הוא האח הבכור לשחקניו – הדמות הנבונה והנערצת במשפחה הקטלונית.
 
יודע ממה ומתי להתעלם. פרגי עם רונאלדו
 יודע ממה ומתי להתעלם. פרגי עם רונאלדו 
 צילום: רויטרס 
 
לפעמים פפ מבין את השחקנים טוב מדי. זו אחת הסיבות לכך ששחק לגמרי את ההרכב הראשון, ורצה לתת לכל הכוכבים לשחק בכל המשחקים, עד שהליגה הוכרעה סופית. הוא יודע שהם רצו להיות על המגרש ולחוות את הרגע. גם כריסטיאנו רונאלדו רצה להיות מלך השערים בפרמיירליג. זה לא ממש הפריע לפרגוסון להחליף אותו בדרבי מול הסיטי, ולהתעלם מפרצופו הזועף. לכן יגיע רונאלדו לגמר הגדול בריא ושלם. אנדרס אינייסטה ותיירי הנרי נפצעו בעיתוי מזעזע בגלל שלא עמדו בעומס, ואפשר רק לקוות שיהיו בשיא כושרם. שלא לדבר על רפא מארקס המסכן.

במובן אחד יש דמיון בין שני המאמנים – הם מאמינים שכדורגל הוא שואו לקהל, ונאמנים לסגנון התקפי. גוארדיולה גמיש פחות טקטית, ובארסה שלו גורמת הנאה אסתטית ברמה הגבוהה ביותר. הכדורגל של יונייטד כוחני ומהיר יותר, אבל הרפתקני לא פחות. זו גם הסיבה שהגמר בין שתי הקבוצות הטובות בעולם צפוי להניב משחק מרתק באמת.
 
 
 
 
 
 
 
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by