בערוץ
 
 
 
 
טעינה...
 
 
 
 
חמישי הצהוב 
מוות לדמוקרטיה 
 
 רק חזרה לניהול משפחתי תחזיר את מכבי של פעם. פדרמן ומזרחי    צילום: חיים צח, אתר מנהלת הליגה    
חמישי הצהוב |
 
ערן צבעון

כדי להחזיר לעצמה את השליטה שאיננה, על מכבי תל אביב למצוא משקיע עם כיס גדול ופה קטן, ולהבין ששיטת הניהול הדמוקרטי כשלה. ערן צבעון סבור שהפסד אליפות נוסף יחזיר את מכבי לדרך המלך

 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
אחרי שנתיים של התרסקויות, תקוות מחודשות, ואחריה עוד ועוד התרסקויות, חייבים לומר את האמת: למכבי לא מגיע לזכות באליפות, והמועדון רק ירויח בעתיד אם התואר אכן ילך לחיפה.

שמעון מזרחי כנראה לא יסכים לתיאוריה הזו, אבל סטירה מצלצלת מספר מי יודע כמה בשלוש השנים האחרונות רק תשפר את הסיכוי שהמועדון השוקע יעשה הקיץ חושבים לגבי שינויים בהנהלה. מי שמסתובב באזור חדר ההלבשה של מכבי תל אביב יודע שהבעיה היא לא בשחקנים, במאמן או באלילת המזל. במכבי של השנה אין שום הבדל לעומת אחיותיה ליורוליג: אסופה של אמריקאים (ופורטו ריקני) שבטוחים שכל דבר שהוא מחוץ לליגה של דיוויד סטרן זה קייטנה, ישראלים שלא מקבלים מספיק כבוד מהזרים, והנהלה מבוהלת שמחליפה שחקנים ומאמנים בסיטונאות.
 
לשחקנים אכפת מהמועדון פחות משנים קודמות
 לשחקנים אכפת מהמועדון פחות משנים קודמות 
 צילום: אתר מנהלת הליגה 
 
עד לפני כמה שנים, מכבי התגאתה בהבדל בינה ובין הקבוצות האחרות, זה שמהווה את "הערך המוסף" של המועדון. שחקנים זרים ויתרו על כסף כדי להרגיש בבית כשהם משחקים מעבר לים, ומכבי היתה משפחה אחת גדולה ואמיתית. אף אחד לא חשש להתעורר ולקרוא בעיתון שמחכה לו מונית בדרך לנתב"ג, והזרים היו משמשים דוגמא לישראלים. היום אין בקבוצה אף שחקן זר שיכול ללמד את עומרי כספי משהו על מקצוענות, או אפילו על המשחק עצמו.

הגורם המשמעותי ביותר בשינוי הוא עזיבתו של מוני פנאן. שמו של מנהל הקבוצה האגדי עדיין מוזכר בחדר ההלבשה של מכבי בתדירות גבוהה, בטח יותר מזה של גור שלף שהחליף אותו. התדמית הקרה והמקצועית של גור אולי נוחה לדימוי ההיי-טקיסטי שדייויד פדרמן מחפש, אבל ההרגשה לאורך כל העונה היא שלשחקנים אכפת מהמועדון פחות משנים קודמות, ושאצל מוני כל הברק הזה לא היה קורה. אבל סוגיית פנאן היא רק סימפטום לבעיה גדולה יותר, שאיתה מתקשים במכבי להתמודד: המעבר מניהול משפחתי לניהול פתוח נכשל.

הבעלים המרובים יספרו לכם שעונה חלשה אחת לא מצביעה על כישלון, אבל אם ביום שלפני משחק האליפות שניים מבעלי הבית מתכסחים דרך התקשורת, ואם לאורך כל העונה התקשורת ידעה על שיחרורים לפני השחקנים עצמם, הרי שמדובר בכישלון עצום. שמעון מזרחי, מוני פנאן ודייויד פדרמן לא ניהלו את מכבי בשקיפות ומקצוענות קרה כפי שהאחרון מנסה שיקרה, אבל אז ההנהלה של מכבי היתה בונקר: אין הדלפות, אין קשקושים, וכל שחקן בקבוצה קיבל גב גם כשטעה. בשיטה הישנה לאולסי פרי היתה שפעת מול ריאל מדריד, בשיטה החדשה רענן כץ היה חושף את הסיפור האמיתי עשר דקות אחר-כך, ומאשים את המאמן.
 
 
להחזיר לו את המקרופון. מזרחי
 להחזיר לו את המקרופון. מזרחי 
 צילום: צפריער אביוב, אתר מנהלת הליגה 
 
הסיפור העצוב באמת בכישלון ההנהלה של מכבי הוא הנפילה הכלכלית. אם יכלו לספר לנו שהמועדון מתנהל לפחות באופן חסכוני יותר, היה אולי היגיון בשינוי. אבל מצעד הזרים ההיסטרי, ובעיקר בעיית הגישה של השחקנים הזרים שהיו אמורים להיות שחקנים מובילים, הפכו את מכבי הנוכחית לקבוצה שמדממת כסף ומאבדת כבוד. החתמתו המבישה של אלטון בראון, למשל, היא לא עניין של מאמן גרוע או סקאוט גרוע. הכל מתחיל במנהל גרוע.

כדי להחזיר לעצמה את השליטה שהלכה לאיבוד, מכבי חייבת למצוא משקיע עם כיס גדול ופה קטן, שיצליח אולי להחליף את רענן כץ, ולהחליט סופית שהניהול הדמוקרטי נכשל. המועדון הזה יוכל לחזור להיות מה שהיה רק אם יחזור למבנה הניהול שייחד אותו כל השנים, כששמעון מזרחי הוא שמדבר בתקשורת, דיוויד פדרמן מערבב מאחורי הקלעים ומוני פנאן משתולל על הקווים. שאר בעלי הבית יכולים לקבל כבוד ואהבה מהאוהדים, אבל לא להתערב בניהול ולא לדבר בשם הקבוצה בתקשורת. השינוי הזה אמנם נראה בלתי אפשרי כרגע, אבל ההנהלה של מכבי תל אביב היתה ידועה כל השנים ככזו שמגיבה בחריפות לסטירות לחי. ולהפסיד אליפות לעולה החדשה שנה שניה ברציפות זו באמת חתיכת סטירה.
 
 
 
 
 
 
 
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by