בערוץ
 
 
 
 
טעינה...
 
 
 
 
השנה זו השנה 
כניעה לגדול מכולם 
 
 בצלמו ובדמותו. פרגי    צילום: אימג`בנק/gettyimages    
השנה זו השנה |
 
ערן צבעון

מאז סוף שנות השמונים, מנצ'סטר יונייטד היא הקבוצה הכי רעה, גברית ובעיקר ווינרית בעולם – כמו המאמן שלה. ערן צבעון ימשיך לקוות לפרישתו של אלכס פרגוסון, שהשווה את שיא האליפויות של ליברפול. אולי השנה הבאה זו השנה

 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מה עושים כשמקבלים מכה? מנסים לעכל, ללמוד מהחוויה כדי לא לחטוף עוד פעם, וממשיכים הלאה. אלא שהאליפות ה-18 של מנצ'סטר יונייטד היא מכה חזקה. פיצוץ אמיתי במקום רגיש. על השאלה מי הקבוצה הגדולה בהיסטוריה של הכדורגל האנגלי עדיין אין תשובה עם האליפות ה-18 של מנצ'סטר יונייטד – בדיוק כמו השיא של ליברפול - כי עם כל הכבוד, פרגי עדיין צריך עוד אחת כדי לעבור את ליברפול. על סוגיה אחרת, לעומת זאת, כבר לא יהיה ויכוחים בשנים הקרובות: המאמן הגדול ביותר בעידן הכדורגל המודרני הוא אלכס פרגוסון. זה כואב, זה מבאס, אבל באמת שכבר אי אפשר להתווכח עם זה.

איך מזהים מאמן גדול? בדרך כלל מדובר בכזה שהאופי ותפיסת המשחק שלו משפיעים על הקבוצה יותר מכל שחקן בודד. ליברפול של ביל שאנקלי היתה הקבוצה הכי שמחה, שכולם הכי אהבו לאהוב - ממש כמו המאמן שלה. איאקס של ריינוס מיכלס היתה חכמה ומתוחכמת כמו האיש על הקווים, ומנצ'סטר יונייטד מאז סוף שנות השמונים היא הקבוצה הכי רעה, גברית ובעיקר ווינרית בעולם. הרבה כוכבים גדולים עברו תחת פרגי כמאמן השדים האדומים, אבל יותר מכל השמות נזכור את הכדורגל של סר אלכס. הרגעים בהם היריב מבין שהוא לא ינצח את הקרב לעולם, ושפשוט כבר נגמר לו האויר, אלו הם בדיוק הרגעים של הסקוטי. כמו התיקו 0:0 מול ארסנל במשחק ההכתרה, שמאוד מתאים לאופי שלו. כאילו הוא אומר לבניטז ולעיר ליברפול כולה שגם בלי להבקיע הוא יקח אליפות. כאילו המאה אחוז שלהם לא מספיק מול השמונים שלו. אלוהים אדירים, כמה שאני שונא אותו.
 
במנצ'סטר האגדה עדיין חיה. פסל של שאנקלי מחוץ לאנפילד
 במנצ'סטר האגדה עדיין חיה. פסל של שאנקלי מחוץ לאנפילד 
 צילום: אימג`בנק/gettyimages 
 
אז מה עושים כדי לא לאבד את הבכורה ההיסטורית בעונה הבאה? נותנים לרפא בניטז, המנג'ר שהכי מבין היום בטקטיקה של המשחק, לעשות את מה שהוא עושה הכי טוב – לקבל החלטות. במשך רוב השנים של פרגוסון במנצ'סטר (במיוחד אחרי האליפויות הראשונות), הוא קיבל יד חופשית לעשות כל מה שהוא רוצה בתחום של ניהול הקבוצה, וכל ילד בעולם יודע ששום דבר לא קרה ביונייטד בלי שעבר את הסקוטי העצבני. בליברפול המצב שונה מאוד, ועד שלא יגיע הרגע בו המאמן הספרדי ירגיש בטוח במיליון אחוז שהקבוצה הזאת שלו, הוא לא יוכל להילחם ביחידה המגובשת של פרגוסון.

הקיץ דברים אמורים ללכת בכיוון נכון, אבל מה הייתם חושבים על פגישה בין הבעלים האמריקאי של מנצ'סטר יונייטד לאוטמאר היצפלד או מרטין אוניל, בה מדברים על עמדת המאמן מאחורי גבו של פרגי? רפא בניטז קרא בעצמו על פגישה כזו, בין הבעלים ליורגן קלינסמן, בקיץ של 2007. מאז קרו דברים, אבל גם הקיץ אף אחד לא יפול מהכיסא אם ידיעה כזו תצוץ לפתע. כל עוד לא יהיה לבניטז את הגב להילחם ולקבל גיבוי לאורך שנים, אנחנו כנראה נמשיך לקוות שפרגי יפרוש כבר, ולחכות לנס. ואם הנס יבוא, כדאי שישקול ברצינות את שנה הבאה, כי הפעם באמת יש אוירה טובה באוויר. אולי זו האופטימיות הממכרת והלא מוסברת בעליל של סקואזר מושבע, אבל באמת שאני מרגיש שהשנה הבאה זו השנה. באמת.
 
 
 
 
 
 
 
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by