בערוץ
 
 
 
 
טעינה...
 
 
 
 
הבלוג של מתיאוס 
כולכם שרופים אצלי 
 
  צילום: אימג`בנק/gettyimages    
הבלוג של מתיאוס |
 
לותר מתיאוס, בלעדי לספורט nana10

מיד כששמע על הפיטורים של קלינסמן מבאיירן, פוצץ לותר מתיאוס את היחסים עם דניאל יאמר, בדרך לשחרור מנתניה. הסיפור המלא על הפגישה שתחזיר את הקרם כל הדרך לבאווריה. הבלוג של מתיאוס

 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ביום שני, ערב יום של זיכרון, לותר התכוונתי לעמוד בצפירה, אבל צפצוף של SMS הפריע להכנות. זה היה SMS מקלאודיה, שזה אחות של יורגן קלינסמן, שכתבה בו: "ער?". סימסתי לה בחזרה: "מה את לובשת?", אבל היא שלחה לי סמיילי הפוך וכתבה: "פיטרו את יורגן". מיד נבהלתי וחשבתי בלב: 'מה?! פיטרו את יורגן, שזה אח של קלאודיה קלינסמן?! אני חייב לעזוב את הקופסה עוד השבוע ולהשתלט על הג'וב הפנוי בבאיירן מינכן'.

לכל הפוסטים בבלוג של מתיאוס

אתמול נפגשנו על עיגול אמצע של קופסה. מוטל'ה דר-שפיגלר הביא פחמים, דני יאמר הביא קבב רומני, קלמי ודדי הביא מנגל. לותר דפקתי איחור אופנתי ובאתי בידיים ריקות, אז כולם שאלו ביחד: "איפה הגפרורים?". אחרי שהסברתי להם ששכחתי, הם התחילו להתחמם: "אתה חסר אחריות", "אתה כל הזמן בחו"ל", "אתה מאמן גרוע", "אפילו עטר הצליח יותר בקבוצה", "יאללה, לך הביתה כבר". בדיוק ככה מתכנן מאמן גדול – זה בדיוק מה שלותר תכננתי.
 
שזיף. ברוכיאן
 שזיף. ברוכיאן 
 צילום: שרון בוקוב 
 
לותר הוצאתי דף מכיס והתחלתי במונולוג קשה שהתחיל בכעס ונגמר בדמעות: "המגרש בנתניה מחורבן, עמדת השידור רועדת עם כל קפיצה של היציע, אין לכם סיכוי לסיים את האצטדיון החדש גם עד 2029. בישראל כל השחקנים עגלות, רק כאן חושבים ש'כדורגל משחקים 90 דקות ובסוף הגרמני לא מנצח', רק אצלכם יש פרשן כדורגל ברברי ששואל מה סבא של לותר עשה בתחילת שנות הארבעים, רק אצלכם שדרניות הקווים כונפות. שלותר ימשיך?". כולם היו בהלם, רק דדי וקלמי אמר "כן".

אז לותר המשכתי: "רק אצלכם אחיין של 'כל בננה מלמיליאן' יכול מקסימום להיות שזיף. רק אצלכם שיער של אלי אוחנה מככב שנים בפרסומת לשמפו. רק אצלכם מגרשים רוסים עם כסף ומתגעגעים לאנשים שכונה שחותמים על מפיות. רק בישראל יש מאמנים עם תלתלים שמסוגלים לדבר במספרות אחוריות אבל כשהם פותחים את הפה צריך לחכות שעה בין מילה למילה. רק בישראל מאמן של נבחרת מחכה להחלטות של הכוכב הפצוע שלו. להמשיך?". שוב רק דדי וקלמי אמר "כן".

הפעם לותר אמרתי: "לא, לא בא לי. תתמודדו לבד עם הכדורגל שלכם, זה כבר מעניין לי את הביצה השמאלית. קחו את יצחק שום, המאמן שאם מפטרים אותו הוא הולך לשבת בבית ומקבל את כל הכסף עד גרוש אחרון. ואגב, קלמי ודדי, מתי כבר תלמד איך לסגור אלכסונית?". לותר הוצאתי קופסה של גפרורים מכיס אחורי של מכנסיים וזרקתי להם אותם: "וקחו, קחו את הגפרורים ותיחנקו עם יום העצמאות הזה שלכם".

* הבהרה: למרות שהטור הזה לא נכתב על ידי מתיאוס האמיתי, נתגעגע עד מאוד למאמן הגרמני הנוקשה. מצד שני, ברוך שפטרנו מהדביל שכתב את הבלוג הזה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by