בערוץ
 
 
 
 
טעינה...
 
 
 
 
כדורגל עולמי 
בן חיים חוזר בתשובה 
 
 חוזר לדשא? טל בן חיים    צילום: אימג`בנק/gettyimages    
כדורגל עולמי |
 
מיכאל יוכין

אחרי שהמעבר לצ'לסי ומנצ'סטר סיטי הסתיים בכישלון, הבין הבלם הישראלי שכדי להציל את הקריירה האירופית שלו הוא חייב להציב לעצמו מטרות ריאליות. כמו קבוצת התחתית מבלקבורן

 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שנה אחרי המעבר לצ'לסי הגדולה, שנראה כמו הגשמת הפנטזיה של כל כדורגלן ישראלי, נמצאת הקריירה של טל בן חיים בצומת דרכים. אבל התקופה העגומה בסטמפורד ברידג' ומנצ'סטר סיטי לא מעידה על כשלונו ככדורגלן, אלא על קבלת החלטות לא נכונה. כל שחקן צריך לדעת את יתרונותיו, להכיר במגבלותיו ולהציב לעצמו מטרות ריאליות שתואמות את שאיפותיו המקצועיות.

בן-חיים הוא בלם ברמה בינונית פלוס אם משווים אותו לשחקני הגנה אחרים בפרמיירליג. זה מצוין בסטנדרטים הישראלים, והנכונות של טל להשקיע באימונים, לנסות להשתפר ולתת את המקסימום בכל רגע נתון אינה מובנת מאליה כאשר מדובר בכדורגלן שגדל בארץ הקודש. קחו את הדוגמא של ברק יצחקי בגנק, ותבינו לאן יכולה להוביל שחצנות שאין לה אחיזה במציאות. אך עם כל הרצון הטוב, בן-חיים אינו מוכשר מספיק כדי להיות שחקן הרכב במועדון צמרת באירופה. ראיית המשחק הטקטית שלו מעולם לא תתקרב לזו של אלסנדרו נסטה, כושר המנהיגות לא ישתווה לזה של ג'ון טרי או קרלס פויול, ועל היכולת הטכנית בבניית התקפות כלל אין מה לדבר.

שחקנים מסוגו של בן-חיים חייבים לקבל החלטה מודעת – הם יכולים להיות שחקני הרכב מוערכים מאוד בקבוצות בסדר גודל בינוני, או לשבת בסבלנות על הספסל ולקבל שכר עתק בקבוצות פאר. לא מגיע להם פחות מזה, אך גם לא יותר. בולטון היתה הקבוצה המושלמת עבורו, במיוחד כאשר המנג'ר סם אלרדייס סמך עליו בעיניים עצומות ותרם המון לשיפור המתמיד ביכולתו. אין אדם בעולם, כנראה חוץ מבן-חיים עצמו, שחשב ברצינות שהוא יכול לשחק בקביעות בהרכב צ'לסי. הוא גם לחלוטין לא מתאים לשאיפות המהפכניות של מנצ'סטר סיטי, במיוחד כאשר הקבוצה נמצאת במשבר מקצועי חמור, וגם כוכבים כמו רוביניו לא מספקים את הסחורה המבוקשת.
 
מזכיה בליגת האלופות, לספסל בברנבאו. יז'י דודק
 מזכיה בליגת האלופות, לספסל בברנבאו. יז'י דודק  
 צילום: אימג`בנק/gettyimages 
 
לא צריך לנבור בארכיונים כדי למצוא שחקנים רבים במצבו של בן-חיים. חבייר סביולה יכול היה להיות סופר-סטאר בכל קבוצה בינונית בספרד אם לא היה מתעקש לשבת על הספסל בברצלונה ובריאל מדריד. יש פרשנים הסבורים שהוא ראוי להרבה יותר, אבל המאמנים רבים מדי נוטים שלא להסכים איתם. יש שחקנים שמגיעים מרצון לקבוצות גדולות עם נכונות מוחלטת לשבת על הספסל. קחו למשל את השוער הפולני יז'י דודק שהביא לליברפול את הזכיה בליגת האלופות ב-2005. כאשר איבד את מקומו בהרכב באנפילד, דודק יכול היה לחתום בקבוצות בינוניות רבות, אבל העדיף לחתום כסגנו התמידי של איקר קסיאס בריאל מדריד. הוא לא מתיימר אפילו לרגע להתחרות עם השוער הטוב ביותר בעולם על האפודה הראשונה.

אם מדברים על שחקני הגנה, אז ווס בראון הוא דוגמא לא רעה. כמו בן-חיים, הוא שחקן מוגבל מאוד מבחינות רבות. מצבו שונה בתכלית מאחר והוא גדל באקדמיית הכדורגל של מנצ'סטר יונייטד, אבל גם אחרי 13 שנה בסגל הבוגר בראון יודע שהוא לא האופציה הראשונה בהרכב. זה לא הפריע לו להגיע לנבחרת אנגליה, אבל במדי השדים האדומים הוא תמיד יהיה אופציה שניה או שלישית – בדיוק כמו שבן-חיים היה בצ'לסי. לבראון זה מתאים, בן-חיים חש עלבון מקצועי שלא בצדק.

מנגד, יש שחקנים שמרוצים ממעמדם בקבוצה שנותנת להם במרכז הבמה. הקשר הג'מייקני ריקארדו גארדנר משחק בבולטון כבר 11 שנים, ולא התפתה לעבור, גם כשטוטנהאם ודומיה גילו עניין. אם בן-חיים היה נוהג כמוהו, סביר להניח שהיה משמש כיום כסגן קפטן הקבוצה. הקפטן המאושר עצמו הוא קווין נולאן, שחקן נהדר שגדל בבולטון, ולא עזב אותה למרות שאלכס פרגוסון שם עליו עין.

לפני שנה וחצי יכול היה בן-חיים להמשיך עם אלרדייס לניוקאסל, אך חשק בתהילה וכסף, ואין פסול בכך. הוא רק לא הבין את החסרונות של המהלך. המעבר המתבשל לבלקבורן, והאיחוד המיוחל עם אלרדייס, הם לא צעד אחורה בקריירה שלו, אלא תיקון טעות. הוא היה שחקן ספסל לא רע עבור צ'לסי או סיטי, אבל גילה שלא מעוניין בתפקיד. במדי הרוברס שנלחמים על חייהם בליגה, הוא ימצא את עצמו משחק 90 דקות על בסיס שבועי, ויהיה מאושר. אז אולי גם האגו שלו יחזור למימדים סבירים. נבחרת ישראל רק תרוויח מכך.
 
 
 
 
 
 
 
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by