בערוץ
 
 
 
 
טעינה...
 
 
 
 
כדורגל ישראלי 
ואז בא החושך 
 
 הנבחרת לא הצליחה להשכיח גם את זה. מהומות בעכו    צילום: אימג`בנק/gettyimages    
כדורגל ישראלי |
 
נועם תירוש

ערב מושלם של כדורגל ותחושת גדלות נהרס בגלל שער שיוויון לטבי בדקה ה-88, והצגה של צעיר איטלקי ביפו. נועם תירוש נשאר עם חשבון הנפש

 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
זה היה אמור להיות ערב מושלם של כדורגל. משפחות על טפיהן עשו דרכן לבלומפילד, חדשות משמחות מהנבחרת הבוגרת החלו זורמות אט אט מריגה, האצטדיון היפואי הנהדר התמלא עד אפס מקום בעקבות החלטה חכמה ולא אופיינית של ההתאחדות לכדורגל שמכרה כרטיס למשחק ב-10 שקלים בלבד, ואפילו מזג האוויר הפך קריר ונעים, מלווה בריח הטחוב של גשם אירופאי המנקה ביעילות גושי אבק, פיח ועצבים. לפתע, חדר האוויר בקלות רבה יותר לריאותיהם של אלו שפקדו את מקדש הכדורגל היחיד בישראל.
 
המהומות בעכו לא מפריעות לו. טועמה
 המהומות בעכו לא מפריעות לו. טועמה 
 צילום: רויטרס 
 
אבל בדקה ה-88 של משחק הנבחרת הבוגרת, משהו באידיליה נסדק. הבחורים בכחול-לבן ספגו את השוויון המרתיח אך הצפוי כל כך, והאוהדים הרבים בבלומפילד פאתי יפו התחילו להבין שאולי גם הפעם הכדורגל הישראלי לא יצליח לצאת כשידו על העליונה. אחר כך הגיע באלו-טיל-י והפך את האווירה במשחק לשקטה כל כך, שאפילו משחק רדיוס ללא קהל באצטדיון "דוחא" היה הופך לאופציה ביתית יותר מהשקט העצוב בבלומפילד.

בגול המדהים ההוא של יוסי בניון, שהקפיץ בגאוניות מעל השוער הלטבי, היה נדמה כי יש לנו כדורגל, אפילו משובח. לרגע חשבו כולם כי יש לנו באמת עם נפלא ומדינה נורמלית, כזו שעוצרת את נשימתה בעקבות משחקי כדורגל סמוכים של הנבחרות הלאומית ולא מתעסקת כל היום במלחמות, סכסוכים אתניים, עושק עובדים ובורסה מתמוטטת. אבל אז הגיע שער השוויון, אז הגיעו זעקות השבר בבלומפילד, אז הגיע באלוטלי והזכירו לנו באיזו פינה חשוכה אנחנו חיים, ולא רק מבחינת כדורגל.
 
 
בעכו מתחוללות מהומות בין ערבים ליהודים בערב הקדוש של יום כיפור, אבל סלים טועמה מככב בלי שום בעיה בקישור. ציפי לבני מנסה לבנות ממשלה חדשה לישראל כבר למעלה משבועיים, וזה הרבה יותר מעניין לצפייה מעוד החלפת מסירות חסרת משמעות בין טל בן חיים לקלמי סבן, או בין שירן ייני וטל בן חיים של פתח תקווה. בסוף, נשארנו כולנו מעכלים את הלב של עצמנו, מנסים להבין איפה טעינו הפעם.

אבל הנבחרת הצעירה השאירה בכל זאת נימה של אופטימיות. חזרנו מ-2:0 מהיר ל-2:1 מכובד. לא ביישנו את הסמל, ואפילו לכמה דקות חשבנו כי הנה, אנחנו חוזרים לעניינים והשוויון הוא רק עניין של זמן ולא של הבדלים טכניים תהומיים שמתגבשים כנראה בגילאי טרום ילדים. אריק איינשטיין שר פעם "יש בנו אהבה והיא תנצח", אצלנו כבר הרבה זמן לא מנצחים וגם האהבה נגמרה אי שם בשנות ה-60 העליזות. בינתיים נשארה המלחמה. ובזה חברים, אל תדאגו, העתיד שלנו מובטח. "ישראל מלחמה!"
 
 
 
 
 
 
 
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by