בערוץ
 
 
 
 
טעינה...
 
 
 
 
בייג`ינג 2008 
היום בו סין בכתה 
 
 ואנחנו חשבנו שאצלנו אין פרופרוציות. סינים בוכים    צילום: רויטרס    
בייג`ינג 2008 |
 
ירמי ברנר, שליח nana10 בבייג`ינג

ליו שיאנג, רץ המשוכות הסיני שהפך לגיבור לאומי במירוץ החלומות מול האדם הלבן, היה אמור לזכות בזהב האולימפי לעיני האומה כולה. אלא שאז אירעה תקלה

 
 
 
 
 
 
 
 
 
מאז 12 בצהריים שעון מקומי, סין כולה בהלם. ליו שיאנג, האצן ששם את סין על מפת האתלטיקה העולמית, פרש מריצת ה-110 מ' משוכות כבר בשלב המוקדמות בגלל פציעה, ולא יזכה להגן על הזהב שלו מול הקהל הביתי. הכותרת הראשית בכל אמצעי התקשורת האלקטרונים אחידה - "ליו פרש!". הטוקבקיסטים מאשימים ש"הוא מזייף!" ו"הוא פחדן!", ובסקר שעלה ב-"צ'יינה דיילי", מעל חמישים אחוז מהמשיבים מאוכזבים וכעוסים. הגיבור הלאומי איכזב אומה כולה.
 
כבר מזמן לא רק ספורטאי. שיאנג
 כבר מזמן לא רק ספורטאי. שיאנג 
 צילום: רויטרס 
 
הכל התחיל בערב קיצי אחד באתונה 2004. ליו, שהיה די אנונימי עד אותו מרוץ, ניצח את גמר ה-110 משוכות בזמן מדהים של 12.91 שניות, שווה לשיא העולם בן אחת עשרה השנים של האצן הבריטי קולין ג'קסון. זאת הייתה הפעם הראשונה שאדם לבן יורד מתחת ל-13 שניות בריצת ה-110 מ' משוכות, וגם מדליית הזהב הראשונה בה זוכה גבר סיני באתלטיקה. מבחינת הסינים, ליו הוכיח שהאדם הסיני יכול להתמודד מול האדם הלבן והשחור גם במקצועות הריצה הנחשבים. ב-2006, כשקבע שיא עולם של 12.88 שניות (שנשבר ביוני השנה על ידי דיירון רובלס הקובני, שרץ את המרחק ב-12.87 שניות), הוא כבר הפך לגיבור לאומי. הכל היה מוכן לקראת זהב אולימפי שני באולימפיאדה הביתית בבייג'ינג.

חשוב להדגיש שליו שיאנג הוא כבר מזמן לא רק ספורטאי. בארבע שנים שעברו מאז אותו ערב קיצי באתונה, ליו התפתח להיות אחד מהסלבריטאים המוכרים בסין, סוג של דייויד בקהאם מקומי. חברות ענק כמו נייקי וקוקה קולה בחרו בו כמפרסם העיקרי, וחיוכו הפוטוגני מופיע על מאות שלטי חוצות ברחבי הבירה. ליו, שמפרסם גם חברת חלב סינית ועוד מוצרים רבים, הוא הספורטאי עם הכי הרבה חוזי פרסום במדינה, אפילו יותר מיאו מינג, כוכב הכדורסל של יוסטון רוקטס מה-NBA. במדינה שנמצאת בתהליך של קפיטליזציה מואצת, ליו הוא אחד המותגים המובילים במדינה כי הוא מוכר הצלחה ו-ווינריות, ולא פחות חשוב – האצן המצודד נחשב לאחד הרווקים המבוקשים בסין. אחת הקושיות שהכי העסיקו את הצהובונים במדינה בשנה האולימפית הזו, היתה מי ברת המזל שתזכה בליבו של ליו.
 
החיוך הבוטח נעלם. שיאנג מבין שזה נגמר
 החיוך הבוטח נעלם. שיאנג מבין שזה נגמר 
 צילום: רויטרס 
 
לפני חודשיים בערך ניסיתי לקנות כרטיס לימי התחרויות של ריצת ה-110 מ' משוכות, כדי להיות שם כשבקהאם הסיני מתחרה. מהר מאוד התברר שהימים בהם ליו מתחרה הם גם הראשונים אליהם אזלו הכרטיסים, הרבה לפני תחרויות יוקרתיות הרבה יותר כמו הריצה ל-100 מטרים. כל הסינים רצו להיות נוכחים בערב בו ליו לוקח זהב אולימפי שני.

הלחץ עלה ועלה, והיום בבוקר, רגע לפני תחילת שלב המוקדמות, ראיתי בדוכן העיתונים את חיוכו הבטוח של ליו בשער הראשי של חמישה עיתונים יומיים שונים.

בצהרי היום התיישבה האומה הסינית כולה מול הטלוויזיה, כדי לצפות במקצה המוקדמות של ליו. כבר בחימום, הבעת הפנים של האצן הנערץ שידרה כאב, כך שגם מי שמבין מעט מאוד סינית יכול היה להבין את הפאניקה של שדר הטלוויזיה.

במשך כל החימום המצלמה התמקדה רק בליו, כאילו לא היו בכלל אצנים אחרים על המסלול. הוא קיפץ והתחמם, אבל היה ברור שמשהו לא כשיר אצל הגיבור, ובקהל נראו פרצופים מודאגים של נערות סיניות צבועות פנים.
 
 
 
מיד עם הזינוק, פסל אחד המתחרים, אבל בשביל ליו הזינוק הבודד הזה הספיק. הוא תלש את המדבקה עם המספרים שהיתה מודבקת על הירך שלו, וצלע לכיוון המנהרה, מתרחק במהירות מהקהל ההמום.

מצלמות הטלוויזיה עקבו אחריו, אבל השדר לא ידע מה להגיד. רבים בקהל פרצו בבכי - הגיבור הלאומי הפך בין רגע לגיבור טראגי. ככה זה באולימפיאדה.
 
 
 
 
 
 
 
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by