בערוץ
 
 
 
 
טעינה...
 
 
 
 
 
להתראות ותודה, רוני 

להתראות ותודה, רוני

 
 
נדב יעקבי, ספורט 5

בברצלונה נפרדים יפה מאחד מגדולי שחקניהם אי פעם. אפילו בריאל עושים כבוד. ועכשיו נשאר לראות האם במילאן רונאלדיניו סוף סוף יחייך

 
 
 
 
 
 
 
 
 
לא להאמין, אבל הכותרת הזו – להתראות ותודה, רוני – הופיעה אתמול בלילה בראש מוסף מיוחד שפירסם אתר האינטרנט של "מארקה" עיתון הספורט המדרידאי שמזוהה כל-כך עם ריאל מדריד, יריבתה הנצחית והמושבעת של ברצלונה.
 
החגיגה במדריד - רגע השיא ב-5 העונות בברצלונה (רויטרס)
 החגיגה במדריד - רגע השיא ב-5 העונות בברצלונה (רויטרס)   
בעצם, למה שנתפלא כל כך? הרי היו אלו אוהדי ריאל מדריד בעצמם שב-19 בנובמבר 2005 קמו על רגליהם, ביציעי "המקדש הלבן" איצטדיון סנטיאגו ברנבאו, ומחאו כפיים לקוסם הברזילאי אחרי שכבש שני שערים מהסרטים לרשת של איקר קסיאס, בדרך לניצחון מדהים של בארסה 0:3 על ריאל.

שכן יש רגעים בכדורגל שהם כל כך גדולים, כל כך נשגבים, שהם מתעלים על כל יריבות שהיא. ברגעים נדירים ונצחיים אלו, כל אוהד כדורגל אמיתי שוכח לרגע את אהדותיו, אהבותיו, שנאותיו. באותם רגעים הוא עומד נפעם אל מול הקסם שקבוצה או שחקן מחוללים אל מול עיניו. באותם רגעים ליבו מתמלא אושר על כך שהיה שם וראה במו עיניו יצירת אמנות של ממש.

כך זה היה כשדייגו מראדונה חתך בסללום לא-אנושי את כל מערכי נבחרת אנגליה ברבע גמר מונדיאל 1986 בדרך אל הרשת של שילטון. כך זה היה כאשר זינדין זידאן הניף את הרגל ושלח את הכדור שהגביה רוברטו קרלוס לרשת של באייר לברקוזן בגמר ליגת האלופות ב-2002. וכך זה היה כאשר רונאלדיניו הותיר את איבן הלגרה וסרחיו ראמוס חברי אונים מאחוריו והדביק את הכדור לרשת של סן איקר.

אותו ערב במדריד היה רגע השיא ב-5 העונות של רונאלדיניו בברצלונה. באותו ערב הוא נגע בשמיים.

בעונת 2005-2006 רונאלדיניו היה השחקן הטוב בעולם. יותר מזה, הוא היה קרוב מרחק נגיעה מלהיות אחד הגדולים בכל הזמנים. הוא היה על המסלול הנכון להתייצב שכם אל שכם עם שמות כמו פלה, קרויף, מראדונה וזידאן. הוא היה אלוף ספרד, אלוף אירופה, וזכה בכל הפרסים האפשריים – שחקן השנה של פיפ"א, שחקן השנה באירופה.
 

ואז הגיע המונדיאל בגרמניה

 
זה היה צריך להיות המונדיאל של רונאלדיניו. אבל משהו השתבש בדרך. נבחרת ברזיל לא נראתה טוב. רונאלדיניו נראה כבוי. קשה להעריך מה בדיוק קרה שם, בין הזכיה של בארסה בגביע האלופות ב-17 במאי 2006 בפאריז לבין היום בו ברזיל הפסידה לצרפת ברבע גמר המונדיאל, מה קרה לרונאלדיניו. אבל דבר אחד בטוח: מאותו רגע החל השקיעה האיטית אבל הבטוחה.
 
 
מאז הוא לא חזר לעצמו. רונאלדיניו במונדיאל 2006 (רויטרס)
 מאז הוא לא חזר לעצמו. רונאלדיניו במונדיאל 2006 (רויטרס)   
מאז המונדיאל רונאלדיניו בעצם לא חזר לעצמו. כן, פה ושם היו לו משחקים גדולים. פה ושם היו לו שערים מדהימים. למעשה את עונת 2006-2007 הוא סיים עם 21 שערים, יותר מאשר בכל עונה אחרת בקריירה שלו. אבל שלא תתנו למספרים לבלבל אתכם. כי כדורגל זה הרבה יותר מאשר סטטיסטיקה ומספרים.

בשנתיים האחרונות רונאלדיניו חייך מעט מאוד. ועבור שחקן שהחיוך הוא הסמל המסחרי שלו, זה לא עניין פשוט.

כשרונאלדיניו הגיע לבארסה בקיץ 2003 הדיבור היה בעיקר על החיוך שלו, על שמחת החיים שלו, שהדביקה את כל השחקנים בחדר ההלבשה, בנסיעות המשותפות. בארסה הייתה קבוצה שמחה בשלוש העונות הראשונות של רונאלדיניו, השנים בהן היא גם הייתה הקבוצה הטובה והאהובה ביותר בעולם. בשנתיים האחרונות גם החיוך נמוג וגם הקבוצה הלכה ונמוגה.

כשהוא קיבל את הצ'אנס האחרון האמיתי שלו מפרנק רייקארד, בדצמבר האחרון מול ריאל מדריד במשחק הביתי בקאמפ נואו, זה נגמר רע. בארסה הפסידה, ריאל ידעה שהאליפות שלה. רונאלדיניו ידע כבר אז שהעידן שלו בברצלונה הגיע לסיומו.

בברצלונה החליטו להיפרד יפה מה"גאושו". כפי שמגיע לאחד משלושת השחקנים הגדולים ביותר בהיסטוריה של המועדון (אחרי לדיסלאו קובאלה ויוהן קרויף). למרות הזכרונות הלא נעימים מהעונה האחרונה, בברצלונה יודעים לתת כבוד לכדורגלן הענק הזה, שיוצא עכשיו לדרך חדשה. את מה שהוא עשה עבור בארסה אף אחד לא ישכח בקטאלוניה לעולם.
 
עכשיו הוא עובר למילאן, התחנה האירופית השלישית בקריירה שלו. רונאלדיניו כבר לא ילד, הוא בן 28. אבל מי שחושב שמילאן רכשה שחקן שגמר את הסוס – כפי שטענו כמה פרשנים באנגליה שיעצו למנצ'סטר סיטי לא לנסות לרכוש אותו – טועה טעות מרה.

רונאלדיניו הוא עדיין אחד השחקנים הטובים בעולם. נכון, הוא עבר שנתיים קשות, לא פשוטות, אבל הוא לא שכח לשחק כדורגל ולא שכח אף אחד מעשרות התרגילים הייחודיים רק לו. כל מה שהוא צריך זה אתגר חדש, אווירה חדשה, אוהדים שיוכל להוכיח להם שהוא עדיין קוסם. אז מה אם הוא בן 28? זינדין זידאן עבר מיובנטוס לריאל מדריד בגיל 29.

מילאן עשתה עיסקה מצוינת. כשסילביו ברלוסקוני התחיל לדבר על כך שהוא רוצה את רונאלדיניו במילאן, הסכום שהוזכר היה 100 מיליון יורו. בסופו של דבר הוא קיבל אותו בחמישית מכך. לא יודע מה איתכם, אבל כשאני חושב על השילוב בין רונאלדיניו, קאקה ופאטו, ממש חבל לי שמילאן לא תשחק העונה בליגת האלופות.
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by