בערוץ
 
 
 
 
טעינה...
 
 
 
 
 
היסטוריה או היסטריה 

היסטוריה או היסטריה

 
 
מערכת אתר ספורט 5

גמר ווימבלדון יפגיש בפעם השלישית ברציפות את רוג'ר פדרר עם רפאל נדאל. האם תהיה זו הזכיה השישית של השוויצרי, או סנסציה עולמית של הספרדי?

 
 
 
 
 
 
 
 
 
כל הסימנים כאן. אם היינו מתעסקים במיתולוגיה היינו אומרים שארבעת פרשי האפוקליפסה כבר נראו מזמן באזור וכעת זה עניין של דקות, או שעות, ליתר דיוק. מחר (ראשון) ב-16:00 שעון ישראל (שידור ישיר בספורט 5 ובדור השלישי, באורנג' ופלאפון) צפוי להתחיל המשחק שיבשר על חילופי המשמרות בטניס העולמי, זאת, כמובן, אם אתם מאמינים לסימנים.
 
אי אפשר לקרוא לו אנדרדוג. פדרר (רויטרס)
 אי אפשר לקרוא לו אנדרדוג. פדרר (רויטרס)   
רוג'ר פדרר (1) ורפאל נדאל (2) יתמודדו בפעם השלישית ברציפות בגמר ווימבלדון ובניגוד לפעמיים הקודמות, סיכוייו של הספרדי לזכות בתואר לראשונה בקריירה נראים גבוהים מתמיד, מכמה סיבות: תחילה, הכושר אותו מפגין מלך החימר גם על המשטח הירוק. זה התחיל עם הזכיה בטורניר ההכנה בקווינס ונמשך עם שישה ניצחונות חלקים (הפסיד מערכה אחת בלבד) בווימבלדון בהם הוא הצליח להביא את הדומיננטיות הפיזית הטוטאלית שלו לידי ביטוי גם על המשטח המהיר ביותר.

אבל מעבר לשיפור הכללי של הנער ממאיורקה, בולטת הדומיננטיות שלו דווקא במפגשים מול המדורג מספר 1 בעולם בשנה האחרונה. נכון, שלושת המשחקים האחרונים בין השניים שוחקו על חימר, אבל יש גבול לכמה שאפשר להאשים את הרצפה. בהמבורג פדרר הוביל 1:5 במערכה הראשונה והפסיד, הוביל 2:5 בשניה ונזקק לשובר שוויון כדי לנצח ובשלישית כבר התפרק לחלוטין. ובגמר הרולאן גארוס זה כבר היה הרבה יותר מסתם התפרקות. בשורה התחתונה, לנדאל יש יתרון מנטאלי אדיר לקראת המפגש הזה, לא רק בגלל התוצאות האחרונות בין השניים, אלא בעיקר בגלל הדרך שבה הן הושגו.

ולמרות כל זאת, קשה לקרוא לאלוף בחמש השנים האחרונות "אנדרדוג". פדרר הגיע לגמר השנה כמו בכל שנה אחרת - בקלות, אבל להשליך מכך זה בערך כמו להשתמש במשחקים מול הפועל ומכבי פ"ת כאינדיקציה לגמר ליגת האלופות. לפני שנתיים השווייצרי שלט בגמר מול הספרדי בצורה מוחלטת, בשנה שעברה הוא כבר נזקק ל-5 מערכות והשנה קשה להאמין שזה ייגמר בצורה חלקה יותר.
 
הרוטינות שלו מרגיזות. נדאל (רויטרס)
 הרוטינות שלו מרגיזות. נדאל (רויטרס)   
ובכל זאת, ניצחון מחר והפנומן יעשה את מה שהוא הכי אוהב, ישבור שיא ועוד את זה של ביורן בורג, שבחר את נדאל וגם את דיוקוביץ' כמנצחים בטורניר לפניו. "הופתעתי מעוצמת הביקורת נגדי", אמר פדרר אחרי הניצחון על סאפין בחצי הגמר והתכוון, בין היתר, גם לדבריו של האגדה השבדית, אבל את כל זה הוא ישים בצד לקראת העלייה למגרש המרכזי. הוא לא צריך את דברי הביקורת הללו כדי להניע אותו, הוא כבר מריח את השיא ההוא, של סמפראס, השיא שיהפוך למורשת שלו יום אחד. 12 תארי גראנד סלאם כבר יש לו, ניצחון על נדאל ויחסרו לו עוד שניים בלבד כדי לעקוף את פיסטול פיט. לפי החישוב שלו, זה אמור לקרות באוסטרליה והרי סמפראס עצמו כבר הבטיח: "אטוס עד לשם כדי לראות אותו עושה את זה".

"זה לא ממש משנה הרבה אם אני פייבוריט או לא", אמר פדרר, "אני בעיצומו של רצף ניצחונות אדיר על דשא. מישהו צריך לעצור את הרצף הזה לפני שנתחיל לדבר במונחים אחרים". בינתיים, המדורג מספר 1 התחיל סוג של מלחמה פסיכולוגית סביב ההתעכבות הידועה לשמצה של נדאל במשחקוני ההגשה שלו. מי שרוצה חפש סימני לחץ, יכול למצוא אותם במשפטים הבאים: "יש קו דק בנושא. הוא יכול לקחת 20 שניות פעם אחת ואז 10 או 15 בפעם אחרת. זה מצב בעייתי".

"הנקודה היא שהשופט תמיד יזהיר אותו אבל אף פעם לא יעניש. אני לא חושב שהוא מנצל את זה בכוונה, אבל השופט לא מלחיץ אותו באמת. פעם זה היה מרגיז באמת כי הרגשתי שהוא משחק לאט מאוד. היום הוא כבר משחק יותר מהר ואני חושב שבזמן האחרון אין עם זה בעיה". הספרדי הגיב בנונשלנטיות: "כל אחד יכול להגיד מה שהוא רוצה. יש שופט שמחליט מה קורה במגרש".
 
 
 
"זה מדהים שיצא לנו להיפגש בכל כך הרבה אירועים גדולים", אמר פדרר לקראת המפגש השישי בין השניים בגמר של גראנד סלאם, מפגש ששובר את שיאי היריבויות הגדולות של שנות ה-80 (וילאנדר מול לנדל) וה-90 (סמפראס מול אגאסי), "לשחק מול רפא זה משהו שקיוויתי שיקרה. הוא מנצח אותי על חימר, אני מנצח אותו על דשא ולשחק מול היריב העיקרי שלך זה תמיד משהו מרגש. אני שמח על ההזדמנות הזו ומקווה לנצל אותה עד תום".

בצד השני, הספרדי גם שלף סוג של נשק פסיכולוגי, הפירגון: "רוג'ר הוא השחקן הטוב בהיסטוריה, לאו דווקא על הדשא, אלא בכלל. אם אנצח אותו הקריירה שלי תשתנה ללא ספק. בשנה שעברה הייתי מאוד קרוב. אני מקווה למשחק דומה גם השנה עם שיפור קטן מצידי. אין ספק שאני חייב לשחק את הטניס הטוב ביותר שלי כדי לזכות".

מילה אחרונה חייבת להיאמר על גודלו של המעמד והמפגש בין השניים. יותר מבעבר, ווימבלדון 2008 המחיש עד כמה הפער בין שני הטיטאנים הללו לבין שאר עולם הטניס הוא גדול, והשנה האחרונה הוכיחה עד כמה הפער ביניהם כבר לא כל כך גדול. מחר, על הבמה המרכזית של עולם הטניס, נקבל סימון טריטוריה היסטורי או סדר עולמי חדש. לא פחות מכך.
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by