בערוץ
 
 
 
 
טעינה...
 
 
 
 
 
תודה על מה שנתתם 

תודה על מה שנתתם

 
 
ירון זילברשטיין

חשבתם שנקבל כזה יורו? כל כך מלהיב, כל כך שמח וכל כך התקפי? תודו שלא. רגע לפני הגמר הגיע הזמן להודות לכל הנבחרות שעשו לנו את הטורניר

 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
לא ביקשתי הרבה. ביקשתי יורו מרגש, עם שערים, דרמות, מתח וקתרזיס. חשבתי שאני מתחכם, דורש יותר מדי ושבסוף שוב נתקע עם יורו משעמם כמו זה של 2004. מה ידעתי מהחיים שלי? הייתי תמים. לא פיללתי שנקבל כ-ז-ה יורו. אז מה עושים כשהחלומות שלך מתגשמים? מהי הדרך הנכונה לנהוג כשכל מה שקיווית קרה וכשאתה מקבל את כל מה שביקשת? כנראה שצריך להגיד תודה.
 
אז רגע לפני שספרד וגרמניה עולות על הדשא אני רוצה להגיד תודה לכל מי שהביאני עד הלום. תודה. או יותר נכון -
 
 

אֶפכאריסְטו, יוון

 
על שעפתם בשלב כ"כ מוקדם, חסכתם ממני משחקים של בונקר שנגמרים ב-0:0 ומנעתם את הדיונים על יעילות הכדורגל המגעיל.
 

בדאנקט, הולנד

 
על השלישיה שדפקתם לאיטלקים והרביעייה לצרפת ועל כך ששוב הערתם בי מחדש את הרומנטיקן, שמתחבא בתוך כל אוהד כדורגל, ולפחות למשך שבוע וחצי הייתם התקווה הגדולה.
 

אוֹבּרִיגָדוּ, פורטוגל

 
על שלא ביישתם את המסורת שלכם, נתתם משחק וחצי טובים ונעלמתם. תודה גם לרונאלדו, על שחסך מאיתנו את הוויכוח על האם הוא ברמה של פלה ומראדונה והראה, בפעם המי יודע כמה, שכל הכישרון שיש לו ברגליים לא בא לידי ביטוי אם לא משלמים לו.
 

האבלה, קרואטיה

 
על שניצחתם את גרמניה ונתתם לנו רגע אחד קטן של שמחה לאיד.
 

מרסי, צרפת וגרציה איטליה

 
על שירדתן באופן סופי מגדולתכן והראתם ששם של נבחרת הוא לא מספיק בשביל להגיע יותר רחוק מרבע הגמר. תודה גם על שפיניתן את הזירה לנבחרות מרגשות באמת.
 

תַשַק קוּרלֶה, טורקיה

 
על רגעים בלתי נשכחים של מתח ודרמה. על שמחקתם את הבושה היוונית מהיורו הקודם והראתם שמדינות הים התיכון יכולות להצליח גם עם כדורגל שמח והתקפי והעיקר תודה על פתיח טרים, שבחולצת כפתורים פתוחה אחת הראה שמאמן גדול לא חייב להתלבש כמו דוגמן חליפות.
 

ספאסיבה, רוסיה

 
על זיריאנוב, פבליוצ'נקו ובעיקר על ארשביאן, שבתצוגות כדורגל נהדרות הראו לנו שהאוליגרכים בכל זאת עשו משהו אחד טוב. על הידניק, שבכל טורניר גדול קורא את המאמרים שמנתחים מדוע הוא כבר פאסה ואז מוכיח לכולם שכשיש לך כדורגל בראש ובנשמה אי אפשר לקחת את זה ממך.
 

ומעל כולם – גרסיאס, ספרד

 
על שהוכחתם שאפשר לשחק כדורגל התקפי ובכל זאת להגיע הכי רחוק שיש, שאפשר למחוק תדמית של לוזרים אם רק מאמינים מספיק ושיש תקווה ועתיד למשחק שמחפש את השער.
 

וגם דָנְקֶה, גרמניה

 
על שמחקתם סופית את הזכר של הנבחרות המשעממות אך קטלניות משנות ה-80 וה-90, על שגרמתם לנו להתלבט אם זה בסדר להיות בעדכם, ובעיקר – תודה מראש על שתפסידו בגמר לספרדים.
 
 
 
 
 
 
 
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by