בערוץ
 
 
 
 
טעינה...
 
 
 
 
כדורגל עולמי 
אמרו לו 

אמרו לו

 
כדורגל עולמי |
 
שגיא ניר

שגיא ניר מת על השיר ההוא של אריק איינשטיין, וגם על החולצה האדומה של נבחרת ספרד שגורמת לו להתרגש, לקוות, ולהפסיד. ברבע הגמר

 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
נכון שזה מגוחך כשמישהו מסתכל לכם בעיניים ומספר בשיא הרצינות שהוא נולד בצבע מסויים? אז כשהצבע הזה הוא אדום, זה כבר נהיה ממש מצחיק. וזה הסיפור העצוב של חיי. הפועל תל אביב עושה לי בושות, הפועל חיפה תישאר לנצח בימי שישי, ארסנל תמיד תגרה, תפתה ותיחנק. ואם זה לא מספיק, פעם בשנתיים מגיע זמנה של נבחרת ספרד. ככה זה להיות אדום: תמיד אנדרדוג, תמיד לוזר.
 
לפחות הוא לא כאן. ראול אחרי הפנדל ההוא מול צרפת ב-2000 (אימג'בנק/gettyimages)
 לפחות הוא לא כאן. ראול אחרי הפנדל ההוא מול צרפת ב-2000 (אימג'בנק/gettyimages)   
הכל התחיל ביוני 1994. הימים האחרונים בכיתה י', השעון המעורר מצלצל בשתיים בלילה ואני מדלג לסלון ומדליק בשקט את הערוץ הירדני. סלינאס וגויקוצ'אה מעלים את ספרד ל-0:2, ואני עוד לא יודע שהחיים שלי הולכים להשתנות. 40 דקות אחר כך, כשדרום קוריאה הפאתטית משווה בצמד בחמש הדקות האחרונות, זה קרה. התאהבתי.

האהובה הבוגדנית החדשה שלי עברה את הבית המוקדם, נתנה הצגה בשמינית מול האימפריה השוויצרית, והגיעה למפגש מול נבחרת המגף הצולעת של רוברטו באג'יו. אלא שהשחיף עם הצמה המכוערת נתן לי שיעור ראשון, שבישר על הצפוי לי בשנים הבאות. עם שער בדקה ה-87. ברבע הגמר. כדאי להתחיל להתרגל.

קיץ 98. אני קבור עם קבוצה של נח"לאים מתוסכלים במוצב קטן בלבנון, אבל לא מוותר על הפרמיירה של המונדיאל בצרפת. פרננדו היירו אמנם התחיל כמו שצריך, אבל אז הגיעה ההצגה של זוביזארטה ששכח לסגור רגליים, וניגריה חגגה עלינו 2:3. ארבעה ימים אחר כך כמעט דרכתי את הנשק כדי לעזור להכניע את צ'ילאברט. לשווא. השישייה מול בולגריה היתה רק זריית מלח על הפצעים. סוגרים את האורות מוקדם.

יורו 2000 בפתח, ואני כבר אזרח אופטימי שרואה את החיים בורוד. ואז מגיע ה-0:1 המכוער של נורבגיה הלא מוכשרת, ורק אחרי ניצחונות מתישים על סלובניה ויוגוסלביה אפשר לנשום לרווחה: רבע הגמר. צרפת היא אמנם אלופת העולם, אבל איזו מין נחמה זו כשדווקא ראול האליל, שהחולצה עם המספר שלו כבר מסריחה מהזיעה שלי, נחנק בדקות הסיום ובועט פנדל קריטי מעל המשקוף של פביאן בארטז המשוקץ. כנראה שבכל זאת אין אלוהים.
 
 
יאללה, שים גול וגאל אותנו מהסיוט הזה. באג'יו (אימג'בנק/gettyimages)
 יאללה, שים גול וגאל אותנו מהסיוט הזה. באג'יו (אימג'בנק/gettyimages)   
מונדיאל 2002, אוניברסיטת חיפה. נחמד להיות סטודנט, אבל אם אספניה פוגשת את סימרוטיץ' על חשבון מבוא לסטטיסטיקה אנחנו לא נוותר, בטח לא על ההזדמנות לדפוק את פרגואיי על מה שעשתה לנו בצרפת. ואז, עם מאזן מושלם ואחרי קרב התשה מכוער מול אירלנד, הגענו לדרום קוריאה. הם נמוכים, מכוערים, השמות שלהם נשמעים כמו גמגום מתמשך והשופט פסל לנו שני שערים חוקיים. זה רבע הגמר, זה הזמן ללכת. שהם יפסידו במקומנו לגרמניה.

מונדיאל 2006. אני כבר איש תקשורת שכותב באתר מכובד, אחד כזה שלא מפתח ציפיות ושומר על פרופורציות. ספרו את זה לחברים שראו אותי שובר כסא משמחה ב-0:4 על אוקראינה, בדרך לסוויפ קליל ומפגש שמינית גמר מול... צרפת @#! הדיכאון שלי הלך והעמיק כשדויד וייה כבש את הראשון בפנדל, אז כבר ידעתי שהסוף קרוב. שער השיוויון של ריברי גרם לי להתפלל שזה רק יגמר מהר. ויירה וזידאן התחשבו, ועשו את זה בשבע הדקות האחרונות של ה-90. תמיד ידעתי שהצרפתים הם אנשים טובים.

אז מה אני אמור להרגיש עכשיו לפני איטליה, אחרי שספרד רקדה מול רוסיה, עמדה על שלה מול שבדיה וניצחה אפילו את יוון עם ההרכב השני? אופטימי? אני לא בנוי לדברים האלה. בכל זאת, זה אדום, זו ספרד, זה רבע הגמר. זה בטח יגמר, כרגיל, בדקה ה-87. משער של רוברטו באג'יו.
 
 
 
 
 
 
 
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by