בערוץ
 
 
 
 
טעינה...
 
 
 
 
 
דוחה זה הכי, אחים 

דוחה זה הכי, אחים

 
 
ערן צבעון

אוטו רהאגל הפך את יוון לפוקסיונרית שחיה על קרנות. ערן צבעון היה מת לקצת מזה בנבחרת ישראל, שממשיכה לזלזל באלופי אירופה ואז שוב חוטפת בדקה ה-90

 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
אוקטובר 2001. עבדכם הנאמן, אז משוחרר טרי מצה"ל, מגיע עם חבריו לרמת גן כדי לצפות במשחק שאמור להעלות את נבחרת ישראל לשלב ההצלבה במוקדמות המונדיאל ביפן. הרבה רגשות חזקים מתערבבים בזיכרון של מה שקרה ביום המבאס ההוא. אני בעיקר זוכר שלא ממש רציתי ללכת, אבל שיכנעו אותי.
 
חוצפה, אבל לא תמיד חיובית. ברקוביץ' (אימג'בנק/gettyimages)
 חוצפה, אבל לא תמיד חיובית. ברקוביץ' (אימג'בנק/gettyimages)   
"בטח הם עשו אורגיה עם נערות ליווי במלון אתמול בלילה", אמרתי, וכולם השתיקו אותי בטענה מופרכת שיש הרגשה של משהו טוב באוויר. יותר מהכל אני זוכר את הדקה ה-91 - שניות לפני שחטפנו את הסטירה הכי מצלצלת, ישר לפנים - איל ברקוביץ' רץ אל היציע שישבתי בו והרים ידיים למעלה בתרועת ניצחון, כשברקע, בלי שהוא שם לב בכלל (בכל זאת, הכדור היה בצד ההוא של המגרש שאף פעם לא ממש עניין אותו במיוחד), האוסטרים מקבלים כדור חופשי מקצה הרחבה, שדקה מאוחר יותר גורם לשקט הרועם ביותר שנשמע אי פעם במגרש כדורגל בארץ. אנחנו שכונה ותמיד נהיה שכונה, ידע כל מי שישב לידי ביציע אחרי השער ההוא של אנדראס הרצוג, וזוכר בודאי עד היום את הטיפשות של ברקוביץ' כאירוע הבולט ביותר במשחק ההוא.

בערך חודש לפני שכל זה קרה, במדינה שאף אחד בעולם לא קישר יותר מדי עם כדורגל, איבדה נבחרת יוון כל סיכוי להעפיל להצלבה, והחליפה במהלך הקמפיין את המאמן היווני ואסיליס במאמן גרמני. להתאחדות היוונית נמאס מחוסר היציבות של הנבחרת ומהבלגן בחדרי ההלבשה, והם קיוו שאוטו רהגאל יהיה האיש שיכניס קצת גרמניות לשכונה. במשחקו הראשון הוא הפסיד 5:1 לפינלנד, המשחקים הראשונים של מוקדמות יורו 2004 הסתיימו בהפסדים לספרד ואוקראינה. בנקודה הזו, שבה נבחרות כמו יוון של פעם וישראל של היום נשברות, המשמעת הטקטית של רהאגל התחילה לעבוד בשיטתיות שלא הפסיקה גם בסרגוסה, שם ניצחה יוון את ספרד 0:1 כדי להבטיח עליה מהמקום הראשון בבית.

את ההמשך כולכם כבר מכירים. אם במקרה שכחתם, אז ברחוב לא חסרים אנשים שיגדירו בלגלוג את הזכייה של יוון ב-2004 כ-"פוקס היסטורי", ואת ההופעה שלהם ב-2008 כ"כדורגל דוחה". אם תביטו היטב, תגלו שרבים מהאנשים האלה שיחקו בנבחרת ישראל תחת מאמן זר, אלוף אירופה לשעבר, וכמו שאחד מהם כבר הודה בעבר הם היו מדברים ביניהם בעברית בחדר ההלבשה וקובעים טקטיקה חלופית לזאת של ריצ'ארד נילסן. זה שעד היום מוסיפים לשמו, באקט של זלזול ישראלי, את התואר "המנומס". כי אפילו המבקרים הכי גדולים לא מודים שאנחנו צריכים ללמוד לשחק כדורגל, אלא רק לשפר את הנימוסים. בכדורגל אנחנו כבר מצוינים.
 
 
המאמן מדבר, השחקן מקשיב. ממש סטארט-אפ (אימג'בנק/gettyimages)
 המאמן מדבר, השחקן מקשיב. ממש סטארט-אפ (אימג'בנק/gettyimages)   
הדרך הפשוטה ביותר לראות את ההבדל בין נבחרת שבה ההורים הולכים מכות עם סוכנים בלובי של המלון לכזו שמאמן אוטו רהאגל היא ניצול הקרנות. קרן זה אחד מהמצבים בכדורגל שגם אם אתה אנדורה תקבל כמה מהם במשחק. ובשביל זה מומלץ להכין תרגיל מראש. פשוט, נכון? אז זהו, שלא.

יוון כנראה תמשיך למוקדמות המונדיאל עם מאמן אחר, שאולי ישחק כדורגל יפה יותר, אבל יהיה לו דור של שחקנים שיודעים מה לעשות בהגנה, ומצבים נייחים לבנות עליהם. ואנחנו? אנחנו לא צריכים קרנות. הרי כבר אמרנו שהבעיה היא נימוסים, ולכן אותו ברקוביץ' עם הידיים באוויר, שצרח על מאמן הילדים של בנו לפני כל הקבוצה וקרא לו "מפגר", הוא מאמן הנערים החדש של נבחרת ישראל. נבחרת יוון, זו שמשחקת את הכדורגל הדוחה שלה כראש בית ביורו, תמשיך לשחק מביש גם נגד הטוטאל פוטבול של קשטן במוקדמות המונדיאל הבא. הימור שלי? הם ינצחו אותנו ברמת גן משער בדקה ה-70, אחרי בעיטת קרן. כמה שזה דוחה.
 
 
 
 
 
 
 
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by