בערוץ
 
 
 
 
טעינה...
 
 
 
 
 
כוח החלוץ 

כוח החלוץ

 
 
אבי מלר, אתר ספורט 5

לפורטוגל יש אולי את השחקן הטוב בעולם, אבל אין לה כוח מחץ שישלים אותו. גם לגרמניה וקרואטיה, הפייבוריטיות הערב, יש צרות בחוד. אבי מלר לא בטוח שזה כל כך רע

 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
לפני שנתיים, במונדיאל 2006 בגרמניה, ניצחה פורטוגל את כל משחקי הבית המוקדם שלה. 0-1 על אנגולה, 0-2 מול איראן ו-1-2 נגד מכסיקו. בשמינית הגמר היא הדיחה את הולנד עם 0-1 וברבע הגמר גברה על אנגליה בדו קרב פנדלים. באף אחד מן המשחקים המוצלחים הללו לא שיחקה פורטוגל טוב, שוטף, מאוזן ויפה לעין כמו אמש בז'נבה נגד טורקיה.
 
רבע גמר ב-96, חצי גמר 2000, גמר 2004, ועתה תור הזכיה? פורטוגל חוגגת ניצחון ראשון (רויטרס)
 רבע גמר ב-96, חצי גמר 2000, גמר 2004, ועתה תור הזכיה? פורטוגל חוגגת ניצחון ראשון (רויטרס)   
משהו טוב קורה לאמונה של פורטוגל בעצמה. אולי זו היכולת והמנהיגות של כריסטיאנו רונאלדו, אולי האבולוציה של צוות שיודע שאם החיים והכדורגל היו טור אריתמטי – היורו הזה היה שלו למפרע: רבע גמר ב-96, חצי גמר 2000, גמר 2004, ועתה תור הזכיה.

זה עוד יכול לקרות, אבל למרות שהחבורה של לואיס פליפה סקולארי היתה המרענן הרשמי של היום הראשון של יורו 2008, עדיין לא כדאי לקבוע מסמרות. הספקות מנקרים בין השאר בגלל זהות הכובשים נגד טורקיה: פפה וראול מיירלס. לפורטוגל יש אולי את הכדורגלן הגדול בתבל, אבל אין לה כוח מחץ הולם שיוכל להשלים אותו. לעמיתי וידידי המלומד, יואב בורוביץ', המבכה מעל דפים אלו את השארתו של הוגו אלמיידה על הספסל, אין ככל הנראה מספיק דקות ורדר ברמן העונה. לי ולסקולארי כנראה יש. אלמיידה הוא בסך הכל דגם משופר של הלדר פוסטיגה, מתחזה שהצליח להערים בין השאר על טוטנהאם ונמצא גם הוא בסגל של פורטוגל – עד כדי כך גדולה מצוקת חלוציה.
 
 
כדורים כבר יש, עכשיו צריך גולים. פטריץ' (רויטרס)
 כדורים כבר יש, עכשיו צריך גולים. פטריץ' (רויטרס)   
אבל מי יודע, אולי הטורניר הזה, כמו קודמו, מתכונן להסתדר גם בלי חלוצים. אמנם אף אחת מ-15 הנבחרות, פרט ליוון, לא מצוידת בנטיות בונקריסטיות מובנות, אבל כבר אתמול ראינו עד כמה הקטגוריה הקדמית, החלוצית האמיתית, לוקה, פגומה וחסרה. יאן קולר בן ה-35, מגדל ממש כבר לא לוהט, היה התשובה היחידה של צ'כיה לשאלת החוד. אלכסנדר פריי שימש כתובת יחידה בהתקפת שווייץ, וניהאט הקטן היה אמור לדחוף לבדו את הוד מעלתה טורקיה, שמבחינה התקפית אכן נראתה על כסא גלגלים.

לפני שנים ספורות בלבד טען קרלוס אלברטו פריירה, המאמן הברזילאי שהוביל את נבחרתו לזכיה בגביע העולם 1994, שהכדורגל הולך ומתקדם בשיטתיות לעבר מערך אולטימטיבי של 0-6-4 – משחק ללא חלוצים. סלאבן ביליץ', מאמן קרואטיה, דיבר אמנם בשבוע שעבר על טקטיקות, אבל דבריו חיזקו את ההרגשה שהנבואה של פריירה כבר התגשמה. "השיטות מתו", אמר ביליץ', "כיום הכל נסוב על תנועה של עשרה שחקנים".

זה לא חייב להיות רע ומדכא. ברומא הרי פותחה שיטת הארבע-שש-אפס של לוצ'אנו ספאלטי ופרנצ'סקו טוטי לדרגת אמנות. הכדורגל של הג'אלורוסי היה גם יפה וגם אופה (גביע וכמעט אליפות). אבל הבעיה ביורו הזה היא שמעט מאוד נבחרות רואות שש-שש במרכז השדה הקדמי, כמו האימפריה הרומית. להפך, יותר ממחצית המשתתפות ביורו 2008 ישבצו בהרכב מס רגליים של חלוץ רשמי אחד, ומאחוריו יעבו את המרכז והעורף בחוטבי תוצאות ושואבי נקודות שמיטב אומנותם ומיומנותם בבלימת היריב. למעט מדי נבחרות יש בקישור את הריש המתגלגלת – רונאלדו, ריברי, רובן – ועוד פחות את המאמן שיהין לשגר אותם אל הזירה במצב הרוח המתנפל וזולל של פורטוגל מאמש.

חובת ההוכחה תיפול החל מהערב גם על ביליץ' עצמו. גם הוא איבד חלוץ חשוב, אדוארדו דה סילבה, וגם הוא משופע בהרבה יותר יצרנים מאשר סקוררים. אבל עם מלאדן פטריץ' בחוד, ומאחוריו אופציות מעוררות השראה כלוקה מודריץ', ניקו קרנצ'אר ואיוון ראקיטיץ', קרואטיה אמורה להצית את הדשא והדימיון, והמבחן הראשון שלה נגד אוסטריה הוא הרבה יותר מפרך בגלל עוצמת הציפיות מהקרואטים והגיחוכים כלפי המארחת. למה נדמה לי שהמפגש בווינה הערב (ישיר בערוץ 10 ובנענע 10 החל מ-18:30) לא יהיה כה חד צדדי?
 
גם את הרמזים הראשונים על גרמניה וחלוציה נקבל הערב בקלגנפורט מול פולין. טורסטן פרינגס, קשר האנרג'ייזר הגרמני, הבטיח לנו הרבה שערים בטורניר לא בגלל מגמת ההתפתחות ההתקפית או ההרפתקנות הנועזת החדשה של מאמנים וכדורגלנים, כי אם בגלל הכדור החדש בו משתמשים ביורו, שלטעמו נוח יותר למשתמש הבועט מאשר לזה הקולט. אבל גרמניה צריכה לקוות שבחוריה לא משליכים יהבם על החפץ העגול על המגרש, אלא יותר על זה שבין האוזניים. גרמניה היא לעולם נבחרת שלא בוחלת בחלוצים ובמערכים חדים. אך למרות שלרשות יוגי לב עומדת שורת מקהלה עסיסית של סקוררים בפוטנציה, המשימה שלו ושלהם לעבור מהנייר אל הדשא איננה פשוטה כפי שזה נראה במבט ראשון.

גרמניה היא אולי אחד הבאנקרים הבטוחים באשר לשימוש קבוע בשני חלוצים טבעיים בהרכב, אבל מירו קלוזה לא פוגע כבר זמן רב, קווין קוראני כנ"ל, לוקאס פודולסקי נדחק אל קרן זווית במסע הדאבל של באיירן והחליד, ואוליבר נויביל שיחק בליגת המשנה והוא בכלל שריד ממלחמת העולם הראשונה. רק מריו גומז עושה רושם של חלוץ רענן ופורח, אבל לאיש משטוטגארט יש קצת יותר מדי ימי בסל לצד העסל. זה הופך איפוא גם את הפייבוריטית הזו להרבה יותר בלתי צפויה, ולכן כבר נגד פולין הלילה לפחות בטוחה והרבה יותר מעניינת.
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by