בערוץ
 
 
 
 
טעינה...
 
 
 
 
 
ושהטוב ביותר ינצח 

ושהטוב ביותר ינצח

 
 
יואב גורן ויואב בורוביץ`, אתר ספורט 5

סדרת הגמר בין בוסטון ללייקרס תאפשר לבחון את אחת התיאוריות המפורסמות בספורט: באליפות ה-NBA לא זוכה הקבוצה הכי טובה, אלא השחקן הטוב ביותר

 
 
 
 
 
 
 
 
 
הספורט האמריקאי הוא ממלכה של תיאוריות. אחת מהן: באליפות ה-NBA לא בהכרח זוכה הקבוצה הטובה ביותר, אלא השחקן הטוב ביותר. כמובן שניתן להתווכח עם התיאוריה הזו; קשה להתווכח עם מג'יק ג'ונסון, לארי בירד, מייקל ג'ורדן, האקים אולאג'וואן, שאקיל אוניל, טים דאנקן ודוויין ווייד.
 
MVP ובצדק. בראיינט (רויטרס)
 MVP ובצדק. בראיינט (רויטרס)   
מי שסותרת את התיאוריה הזו בעקביות היא דטרויט פיסטונס של סוף שנות ה-80 – אייזיאה תומאס, גם בשיאו, לא היה לרגע הכדורסלן הטוב בעולם, וגם צ'ונסי בילאפס וריפ המילטון ב-2004 לא היו כאלו. העונה הועידה סדרת הגמר מאבק קלאסי לבחינת התיאוריה בין הכדורסלן הטוב בעולם, קובי בראיינט (MVP בצדק), לבין הקבוצה הטובה מכולן – הסלטיקס עם המאזן הטוב בליגה בעונה הסדירה.

לומר על בוסטון שאין לה כוכבי על זו הפרזה. יש לה כמובן את הטריו – קווין גארנט, פול פירס וריי אלן. השניים הראשונים נותנים פלייאוף נהדר, אלן הצטרף אליהם בסדרה מול הפיסטונס. אך כמו עם אייזיאה, איש מהם לא עומד באותה שורה עם בראיינט. לבראיינט יש צמד סייענים מעולה כפאו גאסול ולמאר אודום, אך האליפות תוכרע בתוך הראש והלב של הכוכב. כפי שהיא הוכרעה בעבר: ליד ג'ורדן היו פיפן ורודמן (או הוראס גראנט), ליד מג'יק היו וורתי וקארים, ליד בירד היו מקהייל ופאריש, ליד אולאג'וואן היו דרקסלר וקאסל, ליד דאנקן היו פארקר וג'ינובילי, ליד שאק היה קובי, וליד ווייד היה שאק. מספרי 2 ו-3 עוזרים לכוכב להגיע למטרה. האלפא דוג נועץ בה את הדגל.
 
 שינה את התרבות המפסידנית של בוסטון. גארנט (רויטרס)
  שינה את התרבות המפסידנית של בוסטון. גארנט (רויטרס)   
יש בארצות הברית מושג שנקרא סקנד בננה. זה הפיפן של ג'ורדן. המקהייל של בירד. הסקנד בננה אולי המוכשר בכל הזמנים הוא קווין גארנט. לא היה בתולדות הכדורסל שחקן ששילב בצורה כזאת אתלטיות ולב. גארנט הוא מהפכן. אך מעולם לא היה לו את הסקורריות והדם הקר שנדרשים ממחסל מהסוג של ג'ורדן, בראיינט או בירד. לכן במינסוטה הפלייאוף תמיד נגמר מוקדם. בבוסטון יש לו את הפריבילגיה ליהנות משני סקוררים קטלניים. אך שניהם אינם אלפא דוג קלאסיים. גארנט, על אף תכונותיו, הוא הכוכב הגדול של בוסטון. ביל סימונס מ-ESPN, אוהד סלטיקס מטורף, סבור כי דווקא גארנט, לפני בראיינט, לברון ג'יימס וכריס פול, הוא ה-MVP של העונה כי הוא שינה את התרבות המפסידנית של הפרנצ'ייז בשנים האחרונות. אולם האתגר של גארנט הוא עכשיו.

גארנט בפלייאוף עוד יותר טוב מאשר היה בעונה הסדירה. והוא היה בה מצוין. בפלייאוף הוא העלה בצורה משמעותית את הדקות, הנקודות, ומשחק ההגנה נשאר בית ספר למשחק הגנה. ועדיין: ללא פירס טוב מול אטלנטה וללא ריי אלן בכלל מול קליבלנד, הסלטיקס הגיעו למשחק 7 ועלו בעצם רק בזכות יתרון הביתיות. זה נתון שמראה כי גארנט לבדו אינו יכול לסחוב קבוצה עד הסוף. כמו שהיה במינסוטה. לכן הסדרה הזאת תוכרע על היכולת של פירס ואלן כאשר היכולת הנהדרת של גראנט וההגנה של הסלטיקס צריכים להילקח כנתון.
 
 
 
מי אלה בעצם פירס ואלן? שניהם היו שחקני קולג' מעולים ששיחקו כמעט כל הקריירה המקצוענית שלהם בקבוצות מפסידניות. פירס היה פעם אחת בגמר המזרח מול הנטס והפסיד. ריי אלן הגיע שנה קודם לכן ב-2001 לגמר המזרח והפסיד לפילדלפיה ואלן אייברסון. פירס ואלן הם הפכים מושלמים. פירס מסתובב בעולם עם פרצוף של ג'ורדן. הוא יליד קליפורניה וסבור כי השמש והוא זורחים מאותו מקום. אם ישאלו אותו הסיבה היחידה שאין לו שש טבעות אליפות זה הצוות המסייע המחורבן שהיה לידו בבוסטון כל השנים. אלן מפנסילבניה בא מרקע צנוע. בן לאיש צבא, מוסר עבודה פרוסי ונוסף על כך לוקה במחלת OCD (אובססיבי כפייתי). החיים שלו חייבים להסתדר ברוטינות. וגמר NBA אינה רוטינה עבורו עדיין. מי מהשניים מסוגל להסתכל לבראיינט בעיניים? אף אחד. לכן הלייקרס פייבוריטית.
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by