בערוץ
 
 
 
 
טעינה...
 
 
 
 
 
נשאר רק היופי 

נשאר רק היופי

 
 
אבי זורנזון, אתר ספורט 5

פרישתה של ז'סטין הנין היא גם פרידה של טניס הנשים משחקניות שניתן להזדהות ולהתפתח איתן דרך משברים אישיים ומקצועיים. מה נשאר? ילדות יפות

 
 
 
 
 
 
 
 
 
ז'סטין הנין, שהודיעה אתמול על פרישה בגיל 25, היא כנראה "פאונד פור פאונד הטניסאית הגדולה בדורה" כפי שאמרה בילי ג'ין קינג לאחר ההודעה. בוודאי במישור המקצועי. הנין היתה פורצת גבולות ממש בגישה שלה למשחק. וכמובן ביישום של הגישה הזאת. מה היתה הגישה של הנין? שטניס נשים אינו משחק שונה מטניס גברים.
 
פרצה גבולות, שיחקה כמו גבר. הנין (רויטרס)
 פרצה גבולות, שיחקה כמו גבר. הנין (רויטרס)   
מדוע מדובר בגישה פורצת גבולות? כי טניס נשים, בפועל והיום גם מעשית (עם ההחלטה לאפשר לשחקניות להזעיק למגרש את המאמן/נת בחלק מהטורנירים), הוא משחק שונה מטניס גברים. חסרים בו אלמנטים רבים שקיימים במשחק הגברי והופכים אותו להרבה יותר מתוחכם ומורכב טכנית ואיכותי. סרב ראשון מגוון, סרב שני, משחק רשת, סלייס כחבטה התקפית והגנתית, צ'יפ אנד צ'רג' על חבטת החזרה, מעבר מהגנה להתקפה. בטניס של הנין היה את כולם.

הנין פורשת עם שבעה תארי גראנד סלאם (41 תארים בסה"כ) וכשהיא מדורגת במקום הראשון בעולם. היא מעולם לא היתה טניסאית מאד פופולרית. גם בגלל אופי לא מאד ווינרי – ההפסד לאמלי מאורסמו בגמר ווימבלדון 2006 בו השתיים ממש נאבקו כדי לתת אחת לשנייה את המשחק במערכה השלישית, ההפסד למריון ברטולי בחצי גמר וימבלדון שנה אחר כך בו נחנקה ברגעי ההכרעה במערכה השנייה והתפרקה לחלוטין במערכה השלישית; אבל בעיקר משום שהקהל לא הכיר אותה. גם היא לא הכירה את עצמה. לפני עשרה ימים בברלין היא אמרה ש"טניס היה כל החיים שלי במשך 20 שנה, אבל אני מתבגרת וזקוקה לדברים אחרים". היא דיברה על לקחת "שנתיים-שלוש לטיולים מסביב לעולם או ללמוד באוניברסיטה". כך בדרך כלל נשמעת בחורה בגיל 25. הנין התאחדה ביוני 2006 עם משפחתה לאחר שנים של נתק בעקבות נישואיה לפייר ארדן. עד אז היא "השתמשה בטניס כפורקן לרגשות שלה" טוען מאמנה מאז גיל 14, קרלוס רודריגז. בנסיבות הללו פרישה לאחר ש"חוויתי את כל מה שרציתי בטניס" כפי שאמרה במסיבת העיתונאים היא טבעית. כמעט מתבקשת.
 
 
הבעיה של טניס הנשים היא שהפרישה של הנין אינה פורצת גבולות. קים קלייסטרס פרשה לפני שנה בגיל 23 כדי להקים משפחה. מרטינה הינגיס פרשה בגיל 22 לכאורה בגלל פציעה ולמעשה בגלל חוסר מוטיבציה לאחר שאיבדה את הבכורה לאחיות וויליאמס; ושוב בגיל 27 בעקבות פרשת סמים מסתורית. מאורסמו, 28, לקחה פסק זמן של חודשיים לפני שנה כדי "לשכוח מהכל" וחזרה לסבב רק בגופה. האחיות וויליאמס מתמקדות מאז גיל 23-24 בטלוויזיה, אופנה ודוגמנות הרבה יותר מאשר בטניס; ולפני חודש ונוס הודיעה כי היא עוזבת את הסבב לתקופה "לא מוגבלת". כולן אמנם החלו את הקריירה המקצוענית שלהן בגיל מאד צעיר והתחרו בצמרת העולמית במשך 6-7 שנים לפני ההחלטה להיפרד בצורה כזאת או אחרת מהטניס. אך הן עשו זאת בתקופה בה אישיותן עדיין לא עוצבה. את התהליך הזה הן עוברות מחוץ לטניס.

מדוע זה חשוב? כי לקהל של טניס הנשים לא נותרות דמויות להזדהות איתן. כדי להזדהות עם דמות ספורטיבית צריך לגדול איתה. לראות אותה עוברת משברים אישיים ומקצועיים. ללמוד להעריך את ההתפתחות האישית שלה. זה בלתי אפשרי כאשר הדמות עוזבת אותך בגיל 25. בטניס הגברים הבעיה הזאת לא קיימת. אנדרה אגאסי הפך מנער חצוף לגבר מקסים לעיני הקהל. הוא השמין והקריח ועבר גירושים ופציעות קשות ופרש בגיל 34 כאחד הספורטאים הפופולריים בהיסטוריה. פיט סמפראס התמודד עם הגידול במוחו של מאמנו טים גליקסון בעזרת האוהדים באוסטרליה במשחק הבלתי נשכח ברבע גמר אליפות אוסטרליה 1995 מול ג'ים קורייר כאשר פרץ בבכי על המגרש אחרי שאוהד ביציע צעק לו "תעשה את זה בשביל טים". הוא איבד את ההגמוניה בגיל 26 אך נאבק בהצלחה בדור הצעיר עד גיל 31. רוג'ר פדרר הקר והמרוחק מתקבל השנה בגיל 27 כבן האובד בכל טורניר הרבה בגלל מחלת הנשיקה ממנה סבל והירידה ביכולתו.
 
 
גם הנין יודעת ששראפובה יש רק אחת (רויטרס)
 גם הנין יודעת ששראפובה יש רק אחת (רויטרס)   
בדור הקודם של טניס הנשים היו שפע של דמויות להזדהות איתן. שטפי גראף התמודדה עם פרסומים על רומן של אביה עם דוגמנית פלייבוי והורשעה בהעלמת מס בפרשה בה נאלצה להעיד נגד אביה ולשלוח אותו לכלא לשנתיים. היא שיחקה עד גיל 30. מוניקה סלש שרדה את הדקירה ואת מותו של אביה ממחלת הסרטן ופרשה בגיל 31 בגלל פציעות (רשמית היא הודיעה על פרישה רק השנה). ג'ניפר קפריאטי עברה סוג של התמוטטות עצבים בגיל 17, הייתה מעורבת בגניבה מחנות ונעצרה על אחזקת מריחואנה. היא חזרה לטניס, זכתה בשלושה תארי גראנד סלאם, וטיפסה עד למקום הראשון בעולם. הפציעות הכריעו אותה לפני שלוש שנים וחצי אך בגיל 32 היא עדיין מסרבת לפרוש רשמית. לינדזי דבנפורט חזרה לאחרונה למגרשים אחרי לידה בגיל 31 כדי "לזכות בזהב אולימפי בבייג'ין".

הפרישות המוקדמות של גיבורות הדור הנוכחי אינן מפתיעות. טניס הנשים השתנה עם השנים. העומק בסבב הגדיל את מספר המשחקים התחרותיים של המדורגות הבכירות בכל טורניר ואת העומס הנפשי עליהן. המשחק מבוסס יותר על עצמה ואתלטיות ופחות על טכניקה ומיקום של הכדור, מה שמגדיל את העומס הפיזי. גם האופציות של כוכבות טניס מחוץ למשחק יותר אטרקטיביות מבעבר. לכן קשה להאמין שהמגמה תשתנה. זה משאיר את טניס הנשים עם ילדות בגיל 20 שהאפיל היחידי שלהן הוא המראה החיצוני. יש עם זה שתי בעיות: 1. מריה שראפובה יש רק אחת. 2. לא חסרים מקומות בהם אפשר לראות בחורות יפות בלי להוציא כסף. בים למשל.
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by