בערוץ
 
 
 
 
טעינה...
 
 
 
 
כדורגל ישראלי 
רחוב רובי שפירא 

רחוב רובי שפירא

 
כדורגל ישראלי |
 
שגיא ניר

בעידן של אוליגרכים ויחצ"נים, גובר הגעגוע לרובי שפירא ז"ל, האיש שבא מאהבה אבל לא ידע לעצור בזמן. הצטרפו ליוזמת אוהדי הפועל חיפה לקריאת רחוב על שמו

 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
יותר משש שנים אחרי מותו, רובי שפירא עדיין לא עזב את הפועל חיפה. כמו הקבוצה הצנועה, העממית וחסרת המזל שאהב, כך גם שפירא - הילד שהתחבר לאהבה הגדולה של אחיו המנוח, גדל והשקיע בה את ההון שצבר בעבודת כפיים, והסתלק בדרך טראגית כל כך.
 
לא ידע לעצור בזמן. אשתו של רובי, רחל, לצד תמונתו באיצטדיון  (צילום ארכיון: רוני שיצר)
 לא ידע לעצור בזמן. אשתו של רובי, רחל, לצד תמונתו באיצטדיון (צילום ארכיון: רוני שיצר)   
שפירא לא היה ראשון בעלי ההון שמשקיעים בכדורגל שלנו. יעקב שחר עומד כבר שנים כאי של יציבות מאחורי היריבה העירונית המצליחה; חבורת אורנשטיין, תאומים וסגול באו גם הם מאהבה לאחות הבכירה מתל אביב, אבל שלא כמו רובי, מיהרו לוותר ולעזוב ברגע שהבינו שמדובר בעסק כפוי טובה; וכיום זהו עידן האוליגרכים, שמיוצג בצורה הבוטה ביותר על ידי ארקדי גאידמק צמא השלטון ותשומת הלב, אולי האנטיתזה המוחלטת לרובי שפירא – זה שבא מכוונות טהורות, ופשוט לא ידע לעצור בזמן.

ההיסטוריה תזכור את שפירא כאיש שחולל את המהפכה: אין הרבה אנשים שלקחו קבוצה קטנה בכדורגל שלנו (והפועל חיפה, עם כל האהבה, היא עדיין כזו), והפכו אותה בדרך ייסורים אמיתית, תוך ניסוי וטעייה, למועדון גאה בקנה מידה אירופי. כילד שמשחק הכדורגל הראשון בו צפה בחייו שוחק באיצטדיון המתפורר בקרית חיים בשבת בבבוקר, אני לא יכול לשכוח את השלבים בהתפתחות החלום: ההצטרפות המיסתורית של יעיש סויסה ושלמה אדרי בעונת החזרה לליגה הבכירה, השביעיות המשפילות מול אשדוד ומכבי תל אביב שגרמו לרובי לקחת את העניינים לידיים, השער של זועבי בדקה ה-100 מול כפר סבא (ותודה ליצחק בן יצחק, שממש לא מיהר הביתה), הקרקס שעשו עטר ובנין לקשטן וההתייצבות בתקופת גוטמן, שרקח את התשתית שבנה רובי לקבוצה הכי משמחת בכדורגל הישראלי בשלושים השנים האחרונות. העובדה שהפועל חיפה הפכה משממה ליצרנית שחקנים מרכזית בכדורגל שלנו, ואף זכתה באליפות היסטורית בגיל הנוער, היא הירושה החשובה ביותר שהותיר שפירא, שלא זכה לראות את השגשוג של בית הספר לכדורגל שהקים.

הגעגוע לרובי שפירא עדיין זועק, ודאי לאור הריקבון והצחנה בביצת הכדורגל של ימינו. מי מאמין שפעם אנשים נתנו מכספם וליבם ללא צבא של יחצ"'נים בתחפושת? המהלך של אוהדי הפועל חיפה, שמבקשים לקרוא רחוב על שמו, הוא אולי הזדמנות פז להוקיר תודה לאיש. אם באבן יהודה תוכלו למצוא את רחוב סומסום, בהוד השרון שוכן רחוב האהבה ובירושלים רחוב המלאך בלבן, אין ספק: הגיע העת לרחוב רובי שפירא בחיפה.
 
 

רובי שפירא, האיש שידע רק לתת (יובל לב)

הזמן חולף, והעין נוטה לשכוח אירועים שהתרחשו לפני 15 שנה, אולם גם אוהדי הפועל חיפה וגם אזרחי העיר מכל שכבות האוכלוסיה יזכרו לנצח את דמותו ושאיפותיו של רובי שפירא, האיש שבנה את הונו בעשר אצבעות והפך לבעלים של קבוצת כדורגל במטרה להגשים את חלומם של אחיו ואביו, אוהדים שרופים שנפטרו בטרם עת. רובי נכנס בצעד אמיץ לעולם הספורט, ושאף להביא את הקבוצה אותה אהד בכל נימי נפשו להשגים והצלחות, ואכן הצליח - עד הסוף הטראגי.
 
הרוויח בצדק את הכינוי (צילום: רוני שיצר)
 הרוויח בצדק את הכינוי (צילום: רוני שיצר)   
אולם הפן המוכר אצל רובי, זה של הפועל חיפה, היה רק חלק אחד ממכלול שאיפותיו ומעשיו: רובי האדם שאף גם לעזור ולתרום לחברה בה גדל לצד הצלחותיו העסקיות, ועשה זאת מתרומה לבתי חולים, עמותות וסיוע לחולים ועד תרומות לבסיסים וחיילי צה"ל. זהו רובי שפירא, אשר היה מעורב בכל רמ"ח אבריו בעיר חיפה, והרויח בצדק רב את הכינוי "האיש שידע רק לתת".

כמעט 6 וחצי שנים חלפו מאז עזב אותנו רובי שפירא ז"ל, אך פרנסי העיר חיפה לא מצאו עדיין את המקום והזמן לכבד והנציח את זכרו בעיר בה גדל, אותה אהב והיה כה מעורב בה. הגיע הזמן שאנו, אוהדי הפועל חיפה, ואזרחי העיר נדרוש מראש עיריית חיפה לכבד את זכרו של רובי ולהנציח את זכרו, כיאה לאישיות תוססת וססגונית שהיתה חלק מחיי העיר וצריכה להישאר לנצח בזכרוננו כחלק בלתי נפרד ממנה.

* הכותב הוא עורך האתר הרשמי של הפועל חיפה

הצטרפו ליוזמת האוהדים, וחתמו על העצומה באתר הרשמי של הפועל חיפה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by