בערוץ
 
 
 
 
טעינה...
 
 
 
 
כדורסל 
גאווה ודעה קדומה 

גאווה ודעה קדומה

 
כדורסל |
 
שגיא ניר

העמידה האמיצה מול המכונה המושלמת של מסינה הוכיחה כי אגרסיביות, נחישות ואמונה היו טיפול מספיק לקבוצה הרכה והכבויה של עידן קטש. שגיא ניר מסכם את הגמר

 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
אין בהפסד בגמר, בזהות הסנטימנטלית של היריבה או בתוצאה הסופית כדי לגרוע משהו מההישג של מכבי תל אביב. הרי רק לפני חמישה חודשים עסקו הצהובים בחישוב טבלאות פנימיות מול אריס סלוניקי ואפס פילזן בתחתית הבית המוקדם, כך שהעמידה האיתנה מול מכונת הכדורסל המושלמת של אטורה מסינה היא הרבה מעבר למה שיכלו המכבים לצפות לו. ואת זה אסור לשכוח.
 
בצלמו ובדמותו של מאמנו. גרסיה (רויטרס)
 בצלמו ובדמותו של מאמנו. גרסיה (רויטרס)   
הקאמבק של מכבי בחצי הגמר הבהיר עוד לפני המשחק שגם פער הרמות האיכותי של הרוסים, כיחידים וכקבוצה, לא יוביל למשחק חד צדדי. צביקה שרף נתן סוף סוף את המפתחות לביינום מן הרגע הראשון, ויחד עם עומרי כספי האסרטיבי ומשחק מחושב עד כדי תכנות, שכלל 6 זריקות בלבד מחוץ לקשת במחצית הראשונה, התמידה מכבי בתכנית המשחק שלה שנועדה לנסות ולזנב ברוסים: רוטציה רחבה, משחק התקפה מהיר ושמירה אגרסיבית. הכל בניסיון לסחוט כמה שיותר עבירות ולהגיר כמה שיותר זיעה מהיריבה, בתקווה לזכות בכמה שיותר דקות של האדון חריאפה.

אלא שצסק"א, שהסתמכה במחצית הראשונה על הידית החמה של לנגדון, פוררה במחצית השניה את כל התקוות הצהובות. ההגנה המפורסמת של מסינה הפעילה את המכונה כולה, ולפתע שישקאוסקאס השתחרר מטראומת כספי, פפאלוקאס תפס את מקומו ליד ההגאים ואפילו הולדן, סמודיש ואנדרסן סיימו ערב בינוני בספרות כפולות וחיוך גדול. צסק"א היומרנית אמנם לא הרשימה בשני ערבי הפיינל פור, אבל בניגוד למשחק מול טאו הפגינה רמה סבירה בשני הכלים העיקריים שלה – משחק ההגנה והקליעה לשלוש. וזה הספיק.

משחק הגמר הבליט כמה מגיבורי העונה האירופית של מכבי תל אביב, שכמו הקבוצה שלהם חזרו מן הלא נודע אל סיום מעורר הערכה. וויל ביינום, שבימי מעצרו גברו הניחושים על מספר הטיסה עליה יעלה בדרכו הביתה, הראה שהיכולת האישית שלו, ששלושה מאמנים ניסו ללא הצלחה לסרס, שווה גמר אירופי; עומרי כספי, שהמאמן שסחב אותו עד לגליל דחק אותו אל מתחת למגבות שבקצה הספסל ביד אליהו, נתן גם ל-MVP של היורוליג טעימה מהחוצפה והפוטנציאל העצומים שלו; ומעל כולם צביקה שרף, אולי השורד הגדול של הכדורסל הישראלי, שלקח על עצמו את הקבוצה הרכה, הכבויה והמבולבלת שבנה הטאלנט עודד קטש ובנה אותה בצלמו: אגרסיבית, נחושה, לא תמיד מעודנת אבל מאמינה. ובלי אמונה, ובהבדלי הרמות הנוכחיים, מכבי באמת היתה אוכלת אותה.
 
 
 
 
 
 
 
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by