בערוץ
 
 
 
 
טעינה...
 
 
 
 
 
אלכס בונה אהבה 

אלכס בונה אהבה

 
 
גלעד מאירסון

השילוב בין מנצ'סטר יונייטד וקאמפ נואו מעלה בגלעד מאירסון פלאשבקים מהגמר ההוא, עם פרגי על הספסל גם זה ייגמר בחיוך. חוץ מזה, תראו מה הוא חושב על אברם

 
 
 
 
 
 
 
 
 
מצטער, אבל צירוף המילים מנצ'סטר-ברצלונה אינו מעלה במוחי תהיות כלשהן לגבי מה שצפוי הערב (רביעי) במשחק בין שתי ענקיות כדורגל אלה. לא משום שאין עניין במשחק הכל כך מסקרן הזה, אלא שעצם הצטרפותן של שתי המילים הללו זורק אותך לעָבר, לנוסטלגיה, לזמנים אחרים, ל-1999. ל-2 דקות ספציפיות בשנה ההיא, שנצרבו בתודעתו של כל אוהד כדורגל בגלובוס.
 
אישיות. פרגוסון (אימג'בנק/gettyimages)
 אישיות. פרגוסון (אימג'בנק/gettyimages)   
אלה היו שתי דקות שגרמו לי להבין סוף סוף מדוע חשוב לי לראות את צפרירים חולון משחקת מול הפועל באר שבע: סוג של אמונה טפלה שאם תראה מספיק משחקים כאלה בשבוע אחד, תהיה ראוי לרגע אחד מזכך וטהור - רגע של כדורגל אמיתי. ואם גם תתעניין במה שעושה קריית אתא בליגה הארצית, תהיה בהחלט ראוי לפיצוי ותקבל שני רגעים כאלה בשתי דקות של תוספת הזמן.

יותר משתי הדקות האלה ב-99 לא יכולתי לבקש. "זה לעולם ייזכר כנס ברצלונה", הכריז הפרשן שגיא כהן בסיומו של המשחק, ואכן הנס עובר לי מול העיניים תמונה אחר תמונה: דקה 90, כולנו בסלון מיואשים, אפנברג מרחיק לקרן, מבט למעלה, תפילה, שמייכל עולה לעזור, בקהאם מרים, ההגנה מרחיקה ומתחילה לנוע קדימה, הרחקה לא טובה, פעימות לב לא סדירות, כדור מגיע לשרינגהאם, שער! שפשוף עיניים, צרחות, לותר מתיאוס על הספסל מסתכל ולא מאמין, רק שיחזיקו מעמד עד הארכה, שוב בקהאם, שוב שרינגהאם ושוב סולשיאר הבלתי נגמר, איבוד גרון, קופור דופק בזעם עם אגרופו על הארץ, לותר מתיאוס מקבל ביגון את המדליה ומיד מסיר אותה, לילה טוב!
 
 
האם מנצ'סטר יונייטד הנוכחית זקוקה לפיסת הנוסטלגיה הזאת כדי להצליח? מובן שלא – היא טובה יותר, מהירה יותר, מוכשרת יותר ויש לה את רונאלדו. אבל לקבוצה של 99 היו שני דברים שאפשרו לה לקחת טרבל נדיר באותה שנה. היה לה אוסף של שחקנים שהגיעו לשיאם באותו הזמן, ולא הרכב שמשלב צעירים חסרי ניסיון ו-ותיקים לפני פרישה, והיה לה את אלכס פרגוסון. האישיות והיכולת להביא את השחקנים ליכולת כזו בתזמון כזה. אתם יכולים לראות את סולשיאר, שרינגהאם וניקי באט זוכים באליפות אירופה בקבוצה אחרת ובהדרכתו של מאמן אחר?

גם פרגוסון זוכר את הגמר של 99': "יש הזדמנות לעצב את ההיסטוריה"
 
 

מי רוצה להיות מלכת היופי?

במהלך המשחק אמש, התבוננתי בשניים. ראיתי את רפא בניטז נע ונד, קופץ ומשתולל, חי את המשחק כפי שנהוג לומר. ואברם? יושב לו ספון, צפון ומהורהר. "על מה הוא חושב?", שאלתי את עצמי, "ולמה עכשיו?".
 
הם לא יודעים מה יש להם ביד. שחקני צ'לסי (רויטרס)
 הם לא יודעים מה יש להם ביד. שחקני צ'לסי (רויטרס)   
קום, אברם! התעורר! יש לך משחק לנהל! אחרי המשחק הבנתי במה הרהר המאמן: הוא בטח שאל את עצמו – "אח, איפה אבי יחיאל כשצריכים אותו?!", הרי את המשחק הרע שהוא ראה מהקבוצה שלו הוא חווה גם אז באירלנד. אז מדוע שזה ייגמר שונה?

כן, אני כבר שומע את התקשורת ה'מפרגנת' מדברת על משחק מכוער, אנמיות ומזל בלתי רגיל ומשחק לא חכם במיוחד, אבל אני בטוח שאברמוביץ', בדיוק כמו נפוליאון, מעדיף גנרלים עם מזל על פני מצביא עם שכל. נכון, משחקה של צ'לסי שוב לא היה יפה במיוחד, אבל אז נזכרתי במשפט ששמעתי בברזיל לא פעם – "עם תחת כזה, היא לא חייבת להיות מלכת יופי!"
 
 
 
 
 
 
 
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by