בערוץ
 
 
 
 
טעינה...
 
 
 
 
 
ביד חזקה ובזרוע נטויה 

ביד חזקה ובזרוע נטויה

 
 
שגיא ניר

מעבר לסיכול הממוקד של באזילה, הצליחה מכבי ת"א להפוך את האגרסיביות לספק הביטחון של הגארדים שלה. שגיא ניר על הקרב בדרך לפיינל פור

 
 
 
 
 
 
 
 
 
האמת? קצת חבל. לא כך היתה ראויה מכבי תל אביב לחגוג את הקאמבק אל הפיינל פור, לא כשהתמונה שתיזכר ממנו היא של כוכב היריבה מורחק לחדר ההלבשה, תחת איומי הקהל ולאחר שהוכה על הפרקט. ג'ורדי ברתומיאו, מנכ"ל היורוליג ומחולל ההפיכות בברצלונה בזמנו הפנוי, לא ימהר לצרף את קלטת המשחק הזה למערך השיווק המשומן שלו. דרמה היתה כאן, מהכדורסל לא באמת ציפינו שיתעלה, אבל תצוגת הנפל של צוות השיפוט, בראשות הליצן לואיג'י לאמוניקה, יכולה היתה להפוך את קרב הפלייאוף הטעון הזה לשדה קטל של ממש.
 
האגרסיביות עשתה את העבודה פעמיים. ביינום מול באזילה (ספורט 5)
 האגרסיביות עשתה את העבודה פעמיים. ביינום מול באזילה (ספורט 5)   
אחרי השיעור של השבוע שעבר, החליטו במכבי תל אביב ליישם את האימרה 'הקם להורגך השכם להורגו'. האגרסיביות בפתיחה אמנם גרמה לשחקני ברצלונה לזנוח את הטקטיקה ולחזור למטחי השלוש הטובים והאהובים, אלא שהציד המכוער של ג'יאנלוקה באזילה, היחיד בחבורה באדום-כחול שמסוגל ליצור, היה מוגזם. דווקא מהקבוצה שסיפקה לנו בשנות השמונים את המפגש בין מוטי ארואסטי למייק לארגי, ועשור מאוחר יותר את האגרוף של לבן מרסר לתומר שטיינהאור, אפשר היה לצפות שלא תיפול שוב במבחן הספורטיביות. הקהל הצהוב, חובב הטקסים והמחוות, שליווה את הגארד האיטלקי אל חדר ההלבשה בהתנהגות מכוערת, ידע גם הוא ימים יפים יותר.

פרט לאגרסיביות, בלטו לעין עתודות הביטחון העצמי שהפגינו לפתע שחקני הקו האחורי של הצהובים. יותם הלפרין, וויל ביינום ואפילו וונטיגו קאמינגס, שהתבזו בפלאו בלאוגראנה ומול בני השרון, הגיעו הפעם מוכנים וחדים, והוכיחו שאסרטיביות ומוטיבציה הם מתכון שמאפשר למכבי לחייך גם ללא תרומת-על מצידם של טרנס מוריס או ניקולה וויצ'יץ'. האומץ של הלפרין, שסחט 8 עבירות והגיע לקו 9 פעמים (פעמיים שיא עונה), החדות והדומיננטיות של ביינום בהתקפות המעבר והיוזמה היחסית של קאמינגס הם בשורה טובה לצביקה שרף לקראת הפיינל פור, שם יחכו לו יריבות משופעות בגארדים אמריקאים אתלטיים ודומיננטיים. אולי אפילו טובים מאלה שהיכו השנה את מכבי בקובנה ובוילנה.

ברצלונה תסתפק במקום בשמינייה הראשונה, שגם הוא נראה גדול עליה. בפתיחה היא עוד שיחקה על פי תכנית, ושלחה כדורים לפראן וואסקז האקטיבי, אבל בחלוף הדקות היה ברור שאין לקטאלנים את היכולת לעמוד בטבע של עצמם: זה התחיל עם אלכס אקר (זומבי שמשחק כאילו פגש בחבריו לקבוצה לראשונה), שיידה שלשה משוגעת בהתקפת המעבר הראשונה במשחק, המשיך בפפה סאנצ'ז, רכז שהוא הכל חוץ מקלעי, שסיים את המחצית עם 4 זריקות מחוץ לקשת מתוך 16 בסך הכל של קבוצתו עד ההפסקה, והסתיים באיבוד עשתונות מוחלט, שאיפשר לטייסת של וויל ביינום, אלכס גרסיה והמפציץ דיוויד בלותנטאל לצאת לגיחות אוויריות חוזרות ונשנות. כשצביקה שרף אמר שמכבי הצליחה לחסל את שחקני החוץ של ברצלונה, הוא לא התכוון רק לסיכול הממוקד של באזילה.

החגיגה בהיכל בסיום היתה גדולה, אבל נבעה בעיקר מהיכולת הדלה בראשיתה של העונה. כעת, לקראת ההכרעה במדריד, מצפים למכבי שלושה שבועות להתכונן לאתגרים הבאים: האגרסיביות שתוכל להפיק, אם יתאפשר לה, בפיינל פור; התלות של השחקנים חסרי היציבות בדקות המשחק שלהם כספק ביטחון; והתמודדות של הקו האחורי מול גארדים אתלטיים דוברי אנגלית, בניגוד גמור לאלה של הקבוצה מקטלוניה. אם מכבי תצלח את אלה, יתכן ששיאה של העונה המבלבלת הזו עדיין לפניה.
 
 
 
 
 
 
 
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by