בערוץ
 
 
 
 
טעינה...
 
 
 
 
ספורט 5 
שקרים אמיתיים: הצד האפל של ברצלונה 
 
ספורט 5 |
 
אסף לירן

איך מעצרים וחקירת FBI קשורות לרכש של הקטאלונים בקיץ?

 
 
 
 
 
 
 
 
 

יש רגעים שאי אפשר לשכוח. שהופכים לחלק בלתי נפרד ממך. כשאריק אבידאל מדבר על זיכרון כזה, הוא חוזר ליום שבו הוא התעורר מהחלום הכי טוב בחיים שלו. וזה היה חלום ארוך. 6 שנים הוא נמשך. והיו בו גם חלקים שהיו דומים יותר לסיוט. כמו, למשל, כשהתגלה שיש לו גידול בכבד. וכשהתברר שהוא זקוק להשתלה. ואז המגן רק רצה להספיק לראות את בנותיו גדלות, ואם אפשר אז מתישהו גם לחזור לדשא. ולכדור.

אבל היו גם רגעים קסומים. כאלה שנראו כאילו נלקחו מאגדות. וניצחונות. גם הם היו. ועוד איזה ניצחונות. אחרי המהלומה הראשונה, אבידאל מצא את עצמו בחדר ניתוח להסרת הגידול, אבל תוך חודש וחצי הוא כבר היה על הדשא. בוומבלי. בהרכב. את גמר ליגת האלופות של עונת 2010/11 הוא סיים עם סרט הקפטן על הזרוע, הדביק נשיקה לגביע והניף אותו הכי גבוה שהוא יכול במה שנראה כמו סצנה מסרט הוליוודי.

וכשהבעיות צצו שוב אחרי פחות משנה, אבידאל חזר להילחם. 9 שעות הוא היה בחדר ניתוח עד שהשתלת הכבד הסתיימה בהצלחה, ולאחר מכן עבר עוד שנה שלמה של תהליך החלמה ארוך ומייגע. אבל בסופו של דבר הרגע המיוחל הגיע, הפייטר הצרפתי כתב בעצמו את פרק ההמשך של הרמונטאדה הפרטית שלו וחזר לדשא. לא היה נראה שיש משהו שיכול לעצור את מי שנכנס ללב של האוהדים בקאמפ נואו והפך לאגדה בברצלונה. פרישה במדי הבלאוגראנה נראתה כמו הדבר הכי טבעי בעולם.

ואז הגיע הטוויסט.

אבידאל היה חתום בבארסה רק עד הקיץ, אבל אחרי שקיבל את האישור מהרופאים לערוך את הקאמבק בפעם השנייה, הגיעה גם ההבטחה מראשי המועדון: "החוזה החדש מוכן, הוא ייחתם ברגע שתחזור לדשא". לצערו של הצרפתי, היא לא ממש קוימה ובלית ברירה הוא נאלץ לעזוב את המקום שהפך לביתו.

אחרי שעמד בגבורה בלא מעט אתגרים, אבידאל פשוט נשבר. מסיבת העיתונאים שבה נפרד הייתה מרגשת במיוחד, הוא לא הצליח לעצור את הדמעות ועבר אחד אחד בין הנוכחים – בהם המאמן, טיטו וילאנובה, צ'אבי, פויול, אנדרס אינייסטה ומרבית השחקנים – לפני שעזב את החדר מלווה בנשיא סנדרו רוסל ובמנהל הספורטיבי, אנדוני זוביזארטה.

מבחינת ראשי בארסה, לאבידאל היה מקום במועדון, אבל לא בתור שחקן, אלא בתפקיד אחר שהוצע לו – כאחראי אקדמיות ברחבי העולם. הצרפתי עדיין לא היה מוכן לפרוש, הוכיח שהוויתור עליו היה מוקדם כשהעביר עוד שנה וחצי – במונאקו ובאולימפיאקוס – לפני שתלה את הנעליים, ובעיקר לא שכח. "בכיתי כשעזבתי את בארסה כי היו אנשים שלא עמדו במילה שלהם", ביקר אבידאל את ההנהלה. הוא גם טען שלא שילמו לו בזמן שהיה חולה – משהו שהקטאלונים הכחישו.

ולמרות כל זה, בשבוע שעבר אבידאל בחר לחזור לבארסה לראשונה מאז עזב אותה, ומונה לשגריר של המועדון. לא לקח הרבה זמן עד שהגיעה התמונה הקבועה עם ז'וזפ מריה ברתומאו - הנשיא הנוכחי, מי שהיה הסגן של רוסל בזמן שהוחלט להיפרד מאבידאל השחקן, וגם זה שבעצמו הודיע שחוזהו יחודש רק כדי להפר את ההבטחה.

הצרפתי אולי החליט להשאיר את זה מאחור ולהתקדם הלאה, אבל מבחינת אוהדי בארסה זו הייתה בגידה והיא לא תישכח. בזיכרונם נחרטה במיוחד תמונה מאותה מסיבת עיתונאים שבה אבידאל בכה ורוסל, שישב לצידו, חייך. בהתחשב בעובדה שחלק מהאוהדים הם חברי המועדון שבוחרים את הנשיא, יכולות להיות לזה השלכות גם 4 שנים לאחר אותו מקרה. כמו, למשל, על הרכש.

המאבק על כס המלוכה
מאז ומתמיד בארסה הייתה מועדון שמאבקים פוליטיים היו חלק בלתי נפרד ממנו, וכמובן שגם הייתה להם השפעה על מה שקורה על הדשא. כבר לא מעט שנים שהמלחמות הפנימיות פוגעות במועדון ולמעשה ההידרדרות החלה ב-2010 - אז נבחר רוסל לנשיא, אבל כדי להבין מה באמת קורה מאחורי הקלעים בקאמפ-נואו, צריך לחזור עוד יותר אחורה. ב-2003 בארסה הייתה במצב לא הכי טוב, בלשון המעטה, גם בפן הספורטיבי וגם הכלכלי. היום זה אולי נשמע כמו מדע בדיוני, אבל באותה תקופה הקטאלונים לא זכו באליפות – ולמעשה בשום תואר – מאז עונת 1998/99, בה שיחקו ריבאלדו, לואיס פיגו, פטריק קלייברט, לואיס אנריקה, צ'אבי, פפ גווארדיולה ואחרים.

את השינוי הגדול הוביל ז'ואן לאפורטה, אז עורך דין בן 41 שנבחר לנשיא. ביחד איתו הגיע גם רוסל, חברו הקרוב שהיה סגנו, והוא ניצל את קשריו מהימים ששימש כבכיר של נייק בברזיל כדי להנחית בקאמפ-נואו את רונאלדיניו. זה לקח זמן, אבל בארסה יצאה לדרך חדשה בדרך לטופ האירופי ובסופו של דבר גם הגיע התואר הראשון מאז סוף שנות ה-90: האליפות בעונת 2004/05.

הקטאלונים עשו את זה כשיוהאן קרויף מייעץ ללאפורטה – משהו שרוסל לא ממש אהב - וחילוקי הדעות הלכו והעמיקו לקרע של ממש. רוסל שרצה לצבור עוד ועוד כח, ביקר את מי שהפך מחברו ליריבו המר, והחליט להתפטר.

בינתיים בארסה המשיכה להצליח עם דאבל בעונה שלאחר מכן, כולל זכייה בליגת האלופות לראשונה מזה 14 שנים ולאפורטה נבחר שוב לנשיא. אלא שאז הגיעו שנתיים נטולות תואר משמעותי שהובילו לפרידה מפרנק רייקארד ולניסיון הדחה של לאפורטה – הצבעת אי אמון, אותה הוא שרד בקושי.

זה מה שאיפשר לו, עם תמיכה של קרויף, לקבל את ההחלטה האמיצה ביותר שלו. זו הייתה תחילת הדרך של הפפ-טים, בארסה של גווארדיולה המאמן, זו שנחשבת לקבוצה הטובה ביותר בתולדות המועדון ולאחת הגדולות אי פעם, למרות חוסר הניסיון שלו בעת קבלת התפקיד בקיץ 2008.

ב-2009 פפ הוביל את בארסה לשנה הטובה ביותר שלה עם זכייה ב-6 תארים, העונה הסתיימה בעוד אליפות, אבל לאפורטה נאלץ לעזוב אחרי שתי קדנציות רצופות, ועבור רוסל זו הייתה הזדמנות שהוא לא היה יכול לפספס. הוא חזר מהדלת הראשית, אבל במקום להמשיך את ההצלחה של הנשיא הקודם, הוא בחר לנקום בו, לא בזבז זמן וממש לא בחל באמצעים. כבר בתחילת דרכו כנשיא, רוסל לקח לקרויף את תואר נשיא הכבוד שקיבל מלאפורטה, ובהמשך גרם לעזיבה – גם אם לא באופן ישיר - של לא מעט אנשים שהיו מזוהים עם השניים: החל ממאמנים, גם בלה מאסיה (כמו אוסקר גארסיה), ועד עובדי מועדון נוספים.

לתוך זה גם נכנסת הפרידה הצורמת מאבידאל, שאמר על כך בעבר: "אם פפ עדיין היה כאן, אולי הייתי נשאר". גווארדיולה משתייך לצד של לאפורטה וקרויף, שהיה המנטור שלו, והוא לא אהב את ההחלטה של רוסל להגיש תביעה נגד ההנהלה הקודמת בטענה לניהול לקוי. כשזו הגישה את הדו"חות הפיננסיים לפני סיום הקדנציה שלה בקיץ 2010, היא הציגה רווח של 11 מיליון יורו בשנה האחרונה של לאפורטה בתפקיד, אך רוסל ניסה להציג מציאות אחרת, כזו שבה מדובר בכלל על חובות של 79 מיליון יורו. "7 שנים אחרי, הוכח שהם טעו", אמר לאחרונה לאפורטה שנוקה מכל אשמה בפרשה, "השארנו להם את בארסה הגדולה בהיסטוריה של המועדון והם בזבזו את הזמן בניסיון להרוס אותי".

במהלך פרק הזמן הזה, רוסל דאג להחליף את יוניצ"ף – אירגון שקיבל תרומות מבארסה כשהלוגו שלו הופיע על החולצה – בחוזה שנוי במחלוקת עם קרן קטאר (ולאחר מכן קטאר ארווייז), כך שבפעם הראשונה ב-111 שנות המועדון (עד באותו זמן), בארסה קיבלה כסף תמורת פרסום על החולצה. לזה נוספו הסתבכויות נוספות של רוסל, שהמפורסמת שבהן נוגעת לרכישה של ניימאר מסנטוס בקיץ 2013, זו שמסבכת את הקטאלונים עד היום, תידון בבית המשפט וגם גרמה לנשיא להתפטר בינואר 2014. הוא טען אז שהוא עשה את זה כי ירו על ביתו, אבל ספק אם מישהו האמין לכך.

בבארסה, כידוע, חברי המועדון בוחרים את הנשיא, אבל ברתומאו, שהיה סגנו של רוסל, היה זה שהחליף אותו ללא בחירות וגם המשיך באותו קו. בזמן כהונתם כנשיאים, הקטאלונים הואשמו לראשונה בתולדותיהם בעבירות מיסים והביקורות הרבות גרמו ללחץ רב שאילץ את ברתומאו להודיע על הקדמת הבחירות. הן נערכו ב-2015, לאפורטה השתתף בהן והציע את אבידאל כמנהל ספורטיבי, אבל הזכייה בטרבל שיחקה לרעתו והוא הפסיד לברתומאו. העניין הוא שלאחרונה שוב הלחץ גובר – בין השאר בעקבות חוסר ההצלחה של העונה האחרונה – והנשיא הנוכחי עומד בפני ניסיון הדחה על ידי הצבעת אי אמון שיזם אגוסטי בנדיטו, עוד מועמד מהבחירות האחרונות. "בארסה נחטפה, היא בת ערובה למניפולציות ושקרים, וההנהלה צריכה להתפטר", תקף לאחרונה לאפורטה והוסיף שאם זה יקרה עכשיו, הוא ירוץ שוב לבחירות.

CSI: ברצלונה
בצל כל הבלאגן הזה, דווקא רוסל שכבר לא נמצא בבארסה, מצא את עצמו מסובך עמוק בבוץ ברמה כזו שלעומתו, מצבו של ברתומאו נראה כמו משחק ילדים. כבר כמעט חודש שהנשיא הקודם של הקטאלונים הולך לישון כל לילה מאחורי סורג ובריח בעקבות חשד להלבנת הון בגובה של כ-15 מיליון יורו, וזה ללא כל קשר לתסבוכת של עסקת ניימאר.

הפעם האחרונה – לפחות עד עכשיו – שבה רוסל התעורר בביתו שבברצלונה, הייתה ביום שהחל עוד לפני השעה 08:00 באחד מימי אמצע השבוע בחודש שעבר. כחלק מחקירה של ה-FBI נגד בכירים בכדורגל העולמי, ניידות הגיעו למקום ועצרו את נשיא בארסה לשעבר ביחד עם אשתו ועוד שלושה אנשים נוספים. בבית נערכו חיפושים והמשטרה עזבה את המקום רק קרוב ל-10 שעות אחרי שהגיעה אליו. במקביל, המשטרה פשטה באותו בוקר על עוד 8 מקומות נוספים ברחבי קטאלוניה ואנדורה, ולקחה מסמכים וקבצי מחשב.

ההאשמות נגד רוסל הן שהוא "השתייך לאירגון פשיעה", שהלבין כספים מזכויות של משחקי נבחרת ברזיל, עליהם קיבל עמלות הנחשבות לחריגות. במסגרת הפרשה שאליה נקשר גם שמו של נשיא ההתאחדות הברזילאית לשעבר, ריקרדו טיישיירה, החשודים השתמשו במקלטי מס כדי להלבין את אותם כספים. רוסל נעצר בלי אפשרות לשחרור בערבות מחשש שיברח לחו"ל, הוקפאו לפחות 24 חשבונות בנק שהיו רשומים על שמו וגם עשרות נכסי נדל"ן ב-7 מקומות שונים ברחבי קטאלוניה, ומספר כלי רכב.

במהלך החקירה גובשו כ-10,000 מסמכים והצטברו יותר מ-6 שעות של שיחות של רוסל, שלהן האזינה המשטרה. מאותן שיחות עלה שלמרות שהיה מדובר בתקופה שאחרי ההתפטרות מבארסה, הוא המשיך למשוך בחוטים מאחורי הקלעים. "זה נראה שהוא עדיין היה הנשיא של בארסה", אמרו לתקשורת הספרדית גורמים שמקורבים לחקירה. בנוסף לכל זה, דווח שרוסל הרוויח מהפרסום על החולצות של בארסה ובמיוחד מהחסות עם הקטארים, שנחתמה 5 חודשים אחרי כניסתו לתפקיד.

וזה לא נגמר בזה. 3 שבועות אחרי המעצר של רוסל, נעצר גם אחד מחבריו הטובים – ז'וזפ קולומר – בשדה התעופה במדריד, לקראת מתן עדות בחשד למעורבות בפרשה. בהמשך שוחרר מי שהיה בעבר בכיר במחלקת הנוער של בארסה, עד שלאפורטה החליט לא להאריך את חוזהו ב-2005.

חשוב לציין שהחשד להלבנת הון מתייחס לתקופה שבה רוסל עבד בנייק - לפני מינויו לנשיא בארסה, אבל אי אפשר להתעלם מכך שהוא הכתים את תדמיתה וחתום באופן בלעדי על מספר שיאים שליליים, שהרבה יותר משמעותיים מאיזשהי עונה ללא תואר. האם הוא היה נבחר גם אם מימדי הפרשה האחרונה היו ידועים כבר אז? התשובה ברורה, בטח כשלוקחים בחשבון את הסטנדרטים הניהוליים שהיו בבארסה כשלאפורטה עזב אותה.

ברתומאו שכסאו התחיל להתנדנד קלות, יודע שהמאסר של רוסל יכול להשפיע גם על עתידו. אם זורקים לתוך כל הסיפור הזה את הכישלון בליגה ובצ'מפיונס בעונה החולפת, ולא פחות מכך – את ההצלחה של ריאל מדריד – אין ספק שבארסה והנשיא שלה נמצאים בקיץ קריטי. וזה עוד לפני שאמרנו מילה על זה שיש לקטאלונים מאמן חדש, ארנסטו ואלוורדה, או שליאו מסי עדיין לא האריך את חוזהו מעבר ל-2018.

רשימת הקניות
אז איך משכיחים את כל הצרות? עם רכש, ורצוי שהוא יהיה נוצץ. המטרה, מבחינת ברתומאו, ברורה: לשחזר את עונת 2014/15. גם אז צצו ביקורות, הבחירות הוקדמו, מסי הסתכסך עם לואיס אנריקה והמאמן היה על סף פיטורים בחודש ינואר. ואז הכל השתנה, הארגנטינאי חגג על הדשא עם לואיס סוארס וניימאר, בארסה זכתה בטרבל והבעיות נשכחו. זמנית.

המגרעות בסגל של בארסה, ויש לא מעט כאלה כפי שהתגלה בעונה שעברה, דורשות כמה שינויים הכרחיים. וכמו שנחת כוכב גדול בקאמפ-נואו לקראת עונת הטרבל האחרונה – סוארס – כך יקרה גם הפעם. גם בעקבות האכזבה משחקני הרכש שהגיעו לפני שנה, פרט לסמואל אומטיטי, גם כדי לתקן את מה שדרוש תיקון וגם כדי להסיט מעט את האש מכל הבעיות.

המטרה העיקרית של בארסה הקיץ, וזה לא סוד, נמצאת בפאריס: מרקו וראטי. הקטאלונים נחושים במיוחד לרכוש אותו, הוא עצמו כבר הבהיר לראשי פ.ס.ז' באופן די ברור שהוא רוצה להגיע לקאמפ-נואו, אבל יש בעיה קטנה: הצרפתים לא ממש רוצים למכור. העדכונים האחרונים בגזרת וראטי הם שהוא העביר עוד מסר לפ.ס.ז' כי הוא מסרב להגיע לפתיחת האימונים וכבר נוצר קשר ראשוני בין המועדונים, שזה, כידוע, המפתח לכל הסיפור.

הבעיה של בארסה היא שאין לה יותר מדי כסף לחיזוק מכיוון שהיא לא יכולה "להתפרע" לאור פרויקט שיפוץ הקאמפ-נואו שמרחף ברקע. לפי ההערכות, לקטאלונים יש תקציב של כ-60 מיליון יורו (שאליו יצטרף הסכום שייכנס לקופת המועדון ממכירת שחקנים). הכסף הזה לא יספיק אפילו לרכישה של וראטי, שלא לדבר על שחקנים נוספים. ולא רק זה, קיים סיכוי נמוך מאוד על סף האפסי שבארסה תודיע על רכש לפני חודש יולי. הסיבה: ההנהלה לא רוצה להוציא סכומים גדולים שייכנסו לחישובים הפיננסיים של העונה הנוכחית, שתגיע לסיומה בפן הכלכלי בסוף החודש.

אז למה, למרות כל המגבלות, ההתעקשות הזו על וראטי? כי אחרי 3 שנים שבהן חוליית הקישור הוזנחה לטובת משחק ישיר יותר במטרה למקסם את היכולות של מסי, סוארס וניימאר, הבינו בבארסה את הבעיה. היה ברור שלסדר העדיפויות של לואיס אנריקה יהיה מחיר בטווח הארוך והרגע הזה הגיע בעונה האחרונה. הניסיון של מערך ה-3-4-3, איתו בוצעה אותה רמונטאדה מפורסמת (1:6) מול פ.ס.ז' ו-וראטי, אמנם דחה את הקץ, אבל רק במעט. כעת, עם מאמן חדש וניסיון לחזור למקורות, הקטאלונים ינסו להשיב למשחק שלהם את החזקת הכדור ואת הדומיננטיות לקישור. ואין מתאים יותר מווראטי כדי להשיג את המטרה הזו.

שחקן נוסף שהוזכר כמועמד לקישור, בעדיפות הרבה יותר נמוכה מווראטי, הוא ז'אן מיקאל סרי מניס, אך כעת נראה שהוא קרוב יותר לרומא, והשם האחרון שעלה, באופן די מפתיע, הוא לוקאס לימה מסנטוס. בכל מקרה, יש לבארסה עוד 3 עמדות שהיא רוצה לחזק: המגן הימני, הבלם והקיצוני. בהתקפה, הקטאלונים מעוניינים מאוד בעוסמאן דמבלה מבורוסיה דורטמונד, שרכישה שלו כמובן תהווה שדרוג משמעותי אחרי שפאקו אלקאסר הוסט לאגף בעונה שעברה.

אלא שהגרמנים דורשים על הצרפתי כ-90 מיליון יורו, מה שייאלץ את בארסה לבחור: או וראטי או דמבלה. בינתיים נראה שהאחרון לא יגיע ומי שכן יצטרף הוא ג'רארד דאולופאו, שגדל במועדון ויכול לחזור אליו תמורת סכום נמוך הרבה יותר: 12 מיליון יורו, אם כי רק בתנאי שהעסקה תיסגר עד סוף החודש.

בנוגע להגנה, העדיפות הראשונה של בארסה בעמדת המגן הימני הוא הקטור ביירין, עוד שחקן בית שעשוי לחזור הקיץ לקאמפ-נואו, אבל הדרישות של ארסנל עלולות לטרפד את המהלך. גם נלסון סמדו מבנפיקה מועמד ומכיוון שהוא יעלה פחות – לפי ההערכות מדובר על כ-40 מיליון יורו – ייתכן שהוא יהיה זה שיגיע לקאמפ-נואו. בגל מקרה ינחת מגן בקאמפ-נואו הקיץ אחרי שלפני שנה הוחלט לא לרכוש אחד כזה למרות שדני אלבס עזב ליובנטוס.

באשר למרכז ההגנה, ג'רארד פיקה ואומטיטי יהיו הבלמים המובילים ולסגל יצורף מרלון סנטוס בן ה-21, ששיחק בעונה החולפת בבארסה ב' וכבר החל לקבל הזדמנויות בקבוצה הראשונה. דווינסון סאנצ'ס מאייאקס הוזכר כמי שעשוי להגיע כדי לעבות את הסגל, ובלם קולומביאני אחר – ירי מינה – יכול להירכש תמורת 9 מיליון יורו, מה שאמור לקרות רק בקיץ הבא. אם חאבייר מסצ'ראנו יישאר, לא נראה שיוחתם בלם נוסף בשלב זה.

מי שאמורים לעזוב – בין השאר כדי לגייס כספים לרכש – הם ראפיניה, ארדה טוראן, ז'רמי מתייה וגם תומאס ורמאלן וכריסטיאן טייו ששבים מהשאלות. גם איבן ראקיטיץ' עשוי למצוא את עצמו בקבוצה אחרת, ובארסה תצטרך לקבל החלטות בנוגע לסרג'י סאמפר ומוניר אל חדאדי.

לקטאלונים, ועכשיו זה כבר ברור, אין יותר מדי מרווח לטעויות בגזרת הרכש. כי אם זה יקרה ושוב בארסה לא תזכה בתואר משמעותי, תהיה רעידת אדמה בקאמפ-נואו. וכשהעשן יתפזר, יכול להיות שברתומאו כבר לא יהיה הנשיא, ואלוורדה לא יהיה המאמן והשחקנים יתחלפו שוב ושוב. ואולי, בתסריט מעט שונה, העונה הקרובה תהיה הצלחה מסחררת שתסתיים, נניח, עם עוד טרבל. ואז נשאלת השאלה מי מנצח: בארסה או הנשיא שלה?

 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by