בערוץ
 
 
 
 
טעינה...
 
 
 
 
ספורט 5 
האמת כואבת: אין תקווה לעתיד של הנבחרת 
 
ספורט 5 |
 
בוני גינצבורג

לישראל אין כלים להתמודד מול אלבניה. בוני מסכם ערב מייגע

 
 
 
 
 
 
 
 
 

אחד המשחקים הכי גרועים בשנים האחרונות של נבחרת ישראל, אבל התוצאה לא מפתיעה. כי כמו שנראינו נגד מולדובה, אין קסמים ואין הוקוס פוקוס. כשאלישע התעקש להישאר עם אותו הרכב, למעט האילוץ של טל בן חיים, התוצאה מאוד ברורה. לי זה הרגיש ברוב שלבי המשחק כמו בוגרים נגד נוער, האלבנים לאורך כל המשחק נראו כמו קבוצה אירופית ברמה גבוהה, שמניעה בשקט את הכדור, הרבה יותר מהירה ופיזית, שולטת במרכז המגרש ללא עוררין, ומענישה אותנו מיד על כל טעות שאנחנו עושים.

רואים שאלבניה קבוצה מאומנת, עם שיטה, ומעבר לאיכות שלה הייתה הרבה יותר רעבה, וזו עדות לשחמט שדה ביאסי עשה לאלישע. האשליה הזו, לפיה ב-20 הדקות הראשונות עוד היינו במשחק, לא מובנת לי. הנענו את הכדור לרוחב, באיטיות, בסרבול, שום כדור לעומק ולא הגענו לשום מצב. האלבנים נתנו לנו שיעור בתכליתיות. ברגע שביברס איבד את הכדור, מיד סדיקו העניש אותנו. גם קו ההגנה הלך לאחור ולא תקף אותו, וגם גורש היה איטי בתגובה. מכאן, לא היה לנו שום סיכוי לחזור למשחק כי טקטית, בדרך שבה הם עמדו, לא יכולנו להגיע לשום מצב.

השער השני היה רך במיוחד. גם בבעיטה הזו גורש הגיב באיטיות, וב-2:0 חששתי שאנחנו לקראת תבוסה קשה יותר. נראינו אובדי עצות, ומפתיע אותי שאלישע לא עשה שני חילופים כבר במחצית. אני בכלל סבור שהוא לא היה צריך לעלות עם אותם שחקנים ממולדובה. בירם כיאל דווקא נראה טוב. דווקא פתיחת המחצית השנייה וההכנסה של שכטר ריעננה קצת את המשחק, אבל זה מהר מאוד דעך.

השער השלישי שיקף עד כמה הפער בינינו לאלבניה גדול, בדרך שבה ביצעה את משחק המעבר שלה. 4 מסירות ב-8 שניות ייצרו יתרון מספרי מול קו ההגנה שלנו. זה היה נראה קל, אבל זו האמת והיא מול הפנים. אנחנו לא דרג שלישי, אנחנו דרג רביעי והקהל לא מטומטם. במשחקים של מכבי חיפה, שמובסת ומפסידה בצרורות, היו יותר צופים מהערב. מה שמטריד הוא שהקהל איבד אמון בנבחרת.

המשחק מול מולדובה היה הזדמנות מצוינת להביא את הקהל חזרה, אבל אנחנו לא מספיק טובים. אפשר להמשיך להתענג על הניצחון באלבניה, אבל הוא היה ניצחון עם כוכבית מאוד גדולה, כי עשינו אותו מול 9 שחקנים והמשחק לא שיקף את פערי האיכות בין שתי הנבחרות. מה שהיה היום, זו המציאות ועוד תפסנו את אלבניה במומנטום שלילי אחרי חמישה הפסדים רצופים.

אני לא כועס על השחקנים, כי אני מאמין שהם רצו, אבל הם לא מספיק טובים. כמו כל מי שאוהב את הכדורגל הישראלי, אני מאוד מאוד מאוכזב. לפחות ציפיתי שבגישה נהיה הרבה יותר אגרסיביים. 9 עבירות בסה"כ, 0 צהובים, מה שאומר שהנבחרת לא השתמשה בנשק שהכי קל להביא - אגרסיביות, פיזיות, לחימה. אני חושב שזה נבע מכך שהאמנו שנוכל לנצח אותם בשיטת המשחק שלנו, אבל הכלים שלנו לא שם. אני מרגיש שאין לנו שום אסטרטגיה במשחק שלנו, ואין הרבה תקווה לעתיד.

 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by