בערוץ
 
 
 
 
טעינה...
 
 
 
 
ספורט 5 
תנו לו בכבוד: הפרישה המפתיעה של דרנטה 
 
ספורט 5 |
 
איתי גרוס

מהסימון כיורש של קרלוס בריאל ועד ההפיכה בגיל 29 לראפר

 
 
 
 
 
 
 
 
 

אוהדי כדורגל נוטים להביט על חייו של שחקן מקצועני בהשתאות. השילוב בין ביזנס לפלז'ר בתוספת למעמד וההערצה גורמת לכך שלהיות כדורגלן נחשב למשרת חלומות. אבל אצל חלק מהכוכבים, האהבה למשחק פשוט לא מספיק גדולה בכדי שישקיעו את מה שנדרש כדי להישאר בטופ.

אחד מהם הוא רויסטון דרנטה, שהודיע בשבוע שעבר על פרישה ממשחק פעיל והסבת מקצוע לזמר ראפ, בגיל 29.לפני עשר שנים, התחזיות היו שונות בתכלית. הנבחרת הצעירה של הולנד זכתה ביורו הביתי ב-2007, כשדרנטה נבחר לשחקן המצטיין בטורניר, בו השתתפו שחקנים כמו ז'ואאו מוטיניו, אקסל ויטסל, ג'יורג'יו קייליני ונאור פסר.
 
כל היבשת ראתה את המהירות, העוצמה ואת רגל השמאל האימתנית של דרנטה, שהיה אומר להוביל דור חדש שישתפשף ויירש בעתיד את ווסלי סניידר, רובין ואן פרסי, אריאן רובן וקלאס יאן הונטלאר. כיום, האורנג' נמצאים באחד ממשברי הזהות בתולדות הכדורגל שלהם, ומדרנטה, שערך רק הופעה אחת בנבחרת הבוגרת, הם מזמן התייאשו.

אחרי הזכייה ב-2007, ריאל מדריד שילמה 14 מיליון יורו למועדון בו דרנטה גדל, פיינורד, בתקווה שההולנדי ייכנס לנעליים של רוברטו קרלוס, וימלא את החלל שהברזילאי הותיר באגף שמאל. האגדה מספרת שבלילה בו הוצג, אריאן רובן, שהוחתם יחד איתו, פרש לישון במלון שלהם בעשר בלילה, בשעה שדרנטה התארגן לקראת ערב היכרות עם חיי הלילה בבירת ספרד. ואכן, הקדנציה של המגן זכורה בעיקר מתקריות מחוץ למגרש.

כבר ב-2008, בעונתו השנייה במדריד, ההולנדי מצא את הזמן לחבור לאנתוני פנגל, שפרש אחרי תקופה במחלקת הנוער של פיינורד, אימן את דרנטה בילדים, והפך לזמר היפ הופ תחת השם יו-ניק (U-Niq). אוהדי ריאל למדו להבין שאי אפשר גם וגם, וביצועיו על המגרש לא תאמו לאלה שבחדר ההקלטות.

ובצד השני, דרנטה למד להכיר את הפוטנציאל האכזרי של יושבי הברנבאו ששרקו לו בוז לעתים תכופות עקב ביצועיו המאכזבים. בראיון הוא טען: "אחרי משחק מול חטאפה, פשוט חזרתי הביתה ובכיתי. ראול תמך בי וזה היה נהדר, אבל סבלתי מאוד".

ג'ובאני ואן ברונקהורסט, אגדת פיינורד שהספיק לשחק בשלהי הקריירה עם דרנטה בקבוצה מרוטרדאם, ניסה להסביר השבוע מה לא עבד להולנדי אצל הבלאנקוס: "אף אחד לא היה מסרב להצעה מריאל מדריד, אבל הוא פרץ כנראה מהר מדי ולא באמת התקדם מרגע המעבר".

ואן ברונקהורסט צדק. אחרי שבעונתו השלישית רשם רק שמונה הופעות ליגה במדי ריאל, דרנטה החל להידרדר. אחרי שנזרק מאברטון, קבוצתו האחרונה בליגה בכירה, הוא סיפר בראיון על עימותיו והתחצפותו למאמן, דייויד מויס, והצהיר: "אני לא מאמין שזרקתי לפח את ההזדמנות באברטון. המנטאליות שלי גומרת לי את הקריירה".

בסה"כ, מאז התקופה במדריד, דרנטה עבר בשבע קבוצות שונות, כשהוא מדלג בין רוסיה, לליגה השנייה באנגליה, לטורקיה ולאיחוד האמירויות, שם שיחק בקבוצתו האחרונה, באני יאס. במעמד חתימתו, דרנטה לא התבייש להבטיח רבות: "אשמח לשחק עם המספר 7, כדי שאוכל להפגין ביצועים דומים לאלה של כריסטיאנו רונאלדו". יחד עם זאת, הבטחות לחוד ומציאות, 18 משחקים אחרי זה הוא שוחרר, ומאז לא שב לשחק כדורגל.

בעת פרישתו, דרנטה כבר היה חזק בסצנת ההיפ הופ ההולנדית, "נדר-הופ" (NederHop), שמורכבת בעיקר מבני המהגרים במדינה, ודרנטה, בן להורים סורינאמים, היה מעורבב עם ראפרים מגיל צעיר. בראיון שנערך באולפן שלו, דרנטה נשאל מה המשמעות של המעבר לחדר ההקלטות, הוא נשמע נחרץ: "נראה לי שזה די ברור, אני מפסיק לשחק כדורגל. עכשיו אני מרגיש חופשי, וזו גם הזדמנות בשבילי להשיב לכל הטענות שלכם, אנשי התקשורת, לאורך השנים".
 
הטענות והלעג אכן ליוו את דרנטה במהלך נפילתו המקצועית. שחקנים עם פוטנציאל גבוה ומוטיבציה נמוכה מספקים חומר בערה נהדר לתקשורת הספורט (מישהו אמר מריו באלוטלי?), וגם עם פרישתו בהולנד לא בחלו. באולפן התכנית "פוטבול אינסייד" השמיעו את הסינגל החדש שדרנטה הוציא, "פראנויה", תחת שם הבמה “Roya2Faces” בזמן שרוב הקהל צוחק והמגישים העירו בציניות: "עם כזה כישרון שירה, הסבת מקצוע הייתה מתבקשת".

אבל את דרנטה זה כבר לא מעניין. בניגוד לקריירת הכדורגל שלו, בפרק החדש בחייו נראה שהוא אסף את עצמו בידיים, נהנה ממה שהוא עושה וגם מפגין רצינות: "אני אמנם לא שחקן עם מיליוני מעריצים יותר שצריך להוות דוגמא, אבל אני אבא לילדים כך שבכל זאת אני צריך למלא תפקיד. גאה בדרך שבחרתי".

דרנטה הקיף את עצמו בחבורת מפיקים ומוזיקאים איתם הוא מרגיש בנוח, פתח ערוץ יו-טיוב בו הוא טען שאנשים יוכלו להכיר אותו בלי התיווך המטעה של התקשורת, ויוציא אלבום ראשון בחודשים הקרובים. בסינגל הראשון שלו הוא מדבר על הסיבות לפרישתו, ומשרבב כדרך אגב שמות של כדורגלנים כמו יאפ סתאם וזלאטן איברהימוביץ'. אלמלא השפה, בקלות אפשר היה להתבלבל שמדובר ב-50 סנט.

ברט ואן מארווייק, שאימן במשך חמש שנים את פיינורד וכמאמן האורנג' נתן לדרנטה את דקות המשחק היחידות שלו בנבחרת הבוגרת, התייחס גם הוא לפרישה: "זה תמיד עצוב ששחקנים שסומנו כבעלי עתיד גדול, מסיימים את הקריירה מוקדם מהרגיל. ציפיתי שהוא יצמח להיות אחד המגנים השמאליים הטובים בעולם, חבל שלא כך יצא".

חבל? תלוי את מי שואלים. קל מאוד לתייג אנשים כמו דרנטה ככאלה ששואפים למעט ו"אם רק היה להם שכל, יכלו להיות שחקנים גדולים". מצד שני, קבלת החלטה שמפסיקים להעמיד פנים ולא משלימים עם "הגורל" שיועד לך להיות כדורגלן, היא אמיצה בפני עצמה.

אם צרת רבים היא איזושהי נחמה עבור דרנטה, אז אף אחד מחבריו לנבחרת של 2007 לא באמת השאיר חותם, בין אם זה דניאל דה רידר שהפסיק לשחק ב-2015 או ראיין באבל, שגם הוא חובב ראפ לא קטן והקליט עם דרנטה שיר לפני תשע שנים. במובן מסוים, דרנטה הוא שחקן נשמה, רק שבמקום נאמנות לסמל מסוים, הוא נאמן בעיקר לעצמו. אחרי שסימן וי על לשחק מול 90,000 צופים בברנבאו, הוא הבין שהוא לא צריך יותר מכמה אלפים שמעריכים את הכישרון שלו במועדון היפ הופ ברוטרדם. 

 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by