בערוץ
 
 
 
 
טעינה...
 
 
 
 
ספורט 5 
דרכו של לוחם: נתן לוי וחלום ה-MMA 
 
 "גדלתי על רוקי וברוס לי". נתן לוי   
ספורט 5 |
 
עדי כפיר

המעבר מקראטה וחייו התובעניים. היכרות עם פייטר ישראלי

 
 
 
 
 
 
 
 
 

בלילה בין שבת לראשון יעלה הלוחם הישראלי , נתן לוי, לקרב המקצועני השלישי בקריירה. אמנם קריירת ה-MMA של הלוחם הצעיר יחסית קצרה, אך הדרך אל הכלוב האימתני הייתה יכולה להגיע לסוף אחר, לולא החלטה אחת קשה, שהביאה את אחד מהלוחמים המבטיחים של ישראל אל הדרך המובטחת. רגע לפני שייכנס אל הכלוב של הארגון החדש ממדינת אילינוי, HFC, מול דניאל האדסון האמריקאי (2-4-0), לוי (2-0-0) סיפר בלעדית לאתר ערוץ הספורט על דרכו אל החלום.

נתן לוי נולד בפאריס, צרפת ובגיל חודשיים משפחתו עלתה לישראל. המשפחה התמקמה בהרצליה, בהיותו ילד החלה המשיכה אל ספורט אומנויות הלחימה, ובגיל 14 מצא את ייעודו בחיים: "מילדות אהבתי סרטי אומנויות לחימה. גדלתי על רוקי, ברוס לי וכל החבר'ה. בעקבות כך, רציתי להיות מתאגרף כשאהיה גדול אבל לא ידעתי מאיפה להתחיל. כל מסגרת שניסיתי הרגישה לי לא מספיק רצינית, ודווקא מצאתי את המסגרת הרצינית ביותר בבית ספר לקונג פו, עם אימונים ממש כמו שראיתי בסרטים. עם השנים המאמן שלי עשה הסבה לקראטה, והרגיש לי נכון להמשיך ולהתפתח איתו בתחום הקראטה".

לוי המשיך לספר כיצד המעבר לקראטה שינה את חייו: "האימונים בקראטה שינו לי את החיים מקצה לקצה. לפני הקראטה לא ראיתי את עצמי טוב בשום תחום, לא היה לי ביטחון עצמי ונגררתי אחרי החברים לעשות שטויות ולהסתבך על בסיס קבוע. אין ספק שהמורה שלי לקראטה היה לי למורה דרך, ואפשר להגיד שהדמות הכי משמעותית בחיי. המחויבות שפיתחתי לקראטה התעצמה עם האימונים, ונתנה לי כלי להתפקס דרכו בכל תחום אחר. בלי להכנס לפן הטכני, אני בטוח שהקראטה הכין אותי לזירה ולחיים יותר מכל שיטת אימון אחרת".

כשמדברים עם נתן האופי הבוגר שלו ישר בולט לעין, ולעיתים לא ניתן להבחין שמדובר בבחור בן 25. כברת הדרך שעבר הלוחם מהרצליה כדי להגיע אל המטרה הייתה רצופת ויתורים אישיים, אך המטרה הסופית הייתה שווה את הכל: "מרגע שהתחלתי להתאמן אפשר להגיד שחיי האישיים היו חיי המקצועיים, הקדשתי את כולי לאימונים. ביליתי בג'ודו משעות פתיחה ועד סגירה. הרבה אנשים מסביבי נעלבו, וחשבו שלא כיבדתי אותם או סתם אנטיפת. אני חושב שאנשים לא מבינים כמה השקעה והקרבה נדרשת כדי להגיע לרמה גבוהה בכל תחום בחיים. פספסתי אינספור ארוחות, חתונות, ימי הולדת ובר מצוות, כל דבר שמתנגש עם אימון הוא מחוץ לחשבון. האמת היא שהתבאסתי לא ללכת לכל האירועים האלו, אבל יותר הייתי סובל לדעת שאני מפספס אימון".

עם השנים נתן לוי התפתח בתחום הקראטה בישראל, והפך לשם דבר בענף. למרות גילו הצעיר, הוא זכה להצלחה כבירה  (בגיל 17 חגורה שחורה בקונג פו ובגיל 18 חגורה שחורה בקראטה), אך כנראה שמשהו היה קצת חסר מבחינתו. "האמת היא שסגנון הקראטה אותו למדתי היה מסורתי, ותחרויות מסודרות היו סוג של טאבו", הוא מספר, "למרות שרציתי מאוד להשתתף בתחרויות, כיבדתי את רצון המאמן שלי ולא השתתפתי בתחרויות רשמיות. יחד עם זאת, התפרסמתי כמורה ולוחם טוב וזכיתי לעלות לקרבות ראווה מול לוחמי קראטה מכל העולם. הבולט מבינהם היה אלוף עולם בקרב ראווה ביפן מול קהל של אלפים".

בגיל 22 נתן לקח החלטה ששינתה את חייו, הן מבחינה אישית והן מבחינה מקצועית: "גיליתי את -UFC הרבה לפני שהארגון נהיה מיינסטרים. תמיד בער בי רצון עז להתחרות ולבחון את עצמי מול הטובים ביותר, עוד מילדות כשרציתי להיות מתאגרף, ואם כבר ללכת מכות אז בזירה המציאותית ביותר. במשפחה ידעו שאין עם מי לדבר, ושכשאני מחליט משהו, אני הולך איתו עד הסוף ובכל הכוח. כשהחברים שמעו על ההחלטה הם כמעט עשו מסיבה, רק חיכו ליום שבו אני אצא לעולם התחרותי".

לעומת המשפחה והחברים, דווקא הצלע השלישית בחייו האישיים של נתן לוי הגיבה אחרת: "המאמן בהתחלה לא קיבל את זה יפה, וראה בזה סטירה מהדרך אותה הנחיל לי. הוא טען שקראטה נועד להגנה עצמית, ולא כדי להרביץ אחד לשני בכלוב. כיבדתי אותו, אך לא הבנתי מה הסיפור. חיפשתי את הפסול בדבר, אך לא מצאתי. למרות הקושי הרב, הייתי חייב ללכת אחרי הלב ולבחור להתחרות, משהו שאתחרט עליו כל החיים אם לא אעשה. אחרי טלטלה רצינית במערכת היחסים שלנו, הגענו להבנה אחד של השני והוא קיבל את זה".

תפיסת העולם וסגנון החיים של ה-MMA שונים משל עולם הקראטה, ולכן הבחירה שלקח הייתה בלב שלם, דבר אשר לא הפריע לו כשסגנון חייו השתנו. לוי מספר על ההבדלים מעולם הקראטה ומכריז: "אני סבור ש-MMA הוא ענף הספורט התובעני ביותר בעולם. עם כל המקצועיות שהקראטה דרש ממני, אין ספק שה-MMA דורש עוד יותר. בארצות הברית שיטות האימון מאד מדעיות, מתקני האימון הם ברמה הגבוהה ביותר, כמות השותפים לאימון ורמתם היא דבר שקשה למצוא ברחבי העולם. לא חסר פה פרטנרים, וכל אחד מביא איתו משהו אחר למשחק".

לוי הסביר כיצד חייו של לוחם MMA מקצועני מתנהלים: "אימון MMA מקצועני ללוחמים הוא באורך של שעה וחצי כל בוקר. לאחר ארוחה קטנה והפסקה של שעה, אני נוסע לאימון פרטי של איגרוף שאורכו שעה וחצי. מיד אחריו, אימון כוח וסיבולת של שעה עד שעה וחצי. נוסע הביתה לאכול קצת ולנוח למשך כמה שעות. שוב חוזר למכון לאימון ערב. בסופו של יום חוזר הבית ונרדם כמו תינוק".

הדרך של נתן לוי, ובכלל שלוחמי ה-MMA בישראל, אינה פשוטה ומלאת מהמורות כאלו ואחרות. ספורט אומנויות הלחימה אינו מוכר כענף אולימפי, ולכן בישראל המתחרים ממנים את עצמם, וכך גם לוי: "אני מממן הכל בעצמי, יש מספר חסויות שעוזרות לי עם תוספי תזונה, ביגוד וכדומה. אני עובד קשה כשאני בארץ, כדי שאוכל להתאמן במשרה מלאה בארצות הברית. גם הטיסות מאוד קשות, אני לא במאה אחוז בשום מקום, מתקדם בארצות הברית ומזניח את החיים בארץ ולהפך".

למרות הקשיים של ענף ה-MMA בישראל, הלוחם הצעיר שומר על אופטימיות: "אני חושב ש-MMA הינו ענף בעל פוטנציאל ענק בישראל, ובשנים האחרונות זכינו לראות אותו ממריא. השיא הגיע בערב קרבות ענק של בלאטור בתל אביב, ובתקווה לעוד הרבה אירועים גדולים בעתיד".

כאמור, בלילה בין שבת לראשון נתן לוי יתחרה מול דניאל האדסון, כאשר הוא מגיע עם מאזן של שני ניצחונות ואפס הפסדים. הדרך של הלוחם הישראלי אל הקרב הראשון הייתה גורמת לכל אדם אחר לוותר ממזמן, אך כבר אמרנו שנתן לוי עשוי מחומר מיוחד: "ביטלו לי 9 קרבות ב-3 שנים האחרונות, והרבה אנשים לחצו עליי לוותר. אפילו אני כבר הרגשתי ספקות לגבי העתיד, אך למרות זאת טסתי שוב לארצות הברית והפעם הרגיש לי שהעשירי יקלע".

לוי המשיך לספר בהתרגשות: "ההרגשה הייתה מדהימה לאורך כל המסע. בעיקר אחרי השקילות, כשידעתי בוודאות שהקרב יוצא לפועל, הרגשתי לחץ והתרגשות של לפני קרב. הידיעה שסוף סוף אכנס לקרב MMA, גרמה לי להתנהג ולחייך יותר כמו מישהו שזכה בלוטו מאשר מישהו שהולכים להרביץ לו".

שני הקרבות של הלוחם הישראלי הסתיימו בחניקה תוך פחות מדקה, והוא מספר: "לאחר הקרב, הניצחון באמת הרגיש כמו משהו שהרווחתי בהמון עבודה קשה, ואין הרגשה טובה מזאת. קיבלתי המון הודעות תמיכה לאחר הקרב, וזה היה מאד מרגש. הנצחון החזיר לי הרבה רוח למפרשים, ומוטיבציה להמשיך להתאמן ולהמשיך לרדוף אחרי החלום".

בעקבות הניצחונות המרשימים, השם של נתן לוי צבר תאוצה ברחבי ארצות הברית. ארגון ה-HFC החליט שאינו יכול לוותר על כשרון צעיר ומבטיח, והחתימו את הטאלנט הישראלי: "לאחר הקרבות הראשונים הייתה הרבה התעניינות מצד אירגונים אזוריים בארצות הברית, וגם מארגונים בינלאומיים. ה-HFC הוא ארגון בתחילת דרכו אשר, מכוון להיות הטוב ביותר במרכז ארצות הברית. מארגן האירוע הינו ישראלי שעבר לגור בארצות הברית לפני שנים רבות. הוא ראה את הקרבות והאימונים שלי ורצה להוסיף קרב בינלאומי ביני לבין אחד הלוחמים המוכרים של האיזור. כרגע אני חתום לקרב אחד ונראה מה יתפתח לאחר מכן".

לוי מספר כיצד מתכונן לקרב מול יריבו האמריקאי: "היריב שלי שמאלי ומגיע מרקע של איגרוף, כל התרגילים שאני עובד עליהם בנויים על הפרטים הקטנים הללו. הטקטיקה היא להישאר איפה שנוח לי בטווח רחוק, ולחפש את הנוק אאוט מבחוץ. אם הוא ילחץ יותר מדי, אהיה חייב לסגור את הטווח ביחד איתו ולקחת את הקרב לקרקע. לא כדאי להישאר בטווח האגרוף שלו לזמן מיותר. הוא לוחם מאוד אגרסיבי ומסוכן, אבל אני מאמין שחוכמת הקרב והטכניקה שלי תיקח אותי לניצחון".

כמו שנועד להט מייצג את ישראל בגאווה בעולם ה-MMA, כך גם נתן לוי. קשה לפספס את דגל ישראל הגדול שנמצא על מכנסיו של הלוחם מהרצליה, ועצם היותו ישראלי אינו מהווה מכשול כזה או אחר. בדיוק ההיפך הוא הדבר: "הסביבה מאוד אוהבת את ישראל, בעיקר הלוחמים הברזילאים. כולם מבקשים שאקח אותם לנופש בארצנו היפה. תמיד קיבלתי פירגון מכל שותף לאימונים או לוחם שהתחרתי איתו".

כשנשאל לוי בסיום היכן הוא רואה את עצמו עוד 10 שנים קדימה, הוא עונה בשאפתנות מלווה בצניעות אופיינית: "בתקווה בשנים האחרונות שלי כספורטאי אחרי שהשגתי את כל התארים להם שאפתי. כמו כן, אני מקווה להיות בנאדם יותר טוב ובזכות הישגיי גרמתי לכמה שיותר אנשים מוטיבציה לקום ולרדוף אחרי החלומות שלהם, מרות כל הקשיים שניצבים להם בדרך".

 
 
 
 
 
 
 
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by