בערוץ
 
 
 
 
טעינה...
 
 
 
 
ספורט 5 
כדורגל זה חופש: בוב מארלי ואהבתו למשחק 
 
ספורט 5 |
 
רם חיים

ג'מייקה קיבלה השראה מהזמר. רק אל תצפו להצלחה בקופה

 
 
 
 
 
 
 
 
 

הפסד 3:1 לקרואטיה, תבוסה 5:0 מול ארגנטינה ו-1:2 על יפן. אלה התוצאות שהשיגה נבחרת ג'מייקה במונדיאל 1998, גביע העולם היחיד אליו הגיעה - הישג השיא שלה. האם ההיסטוריה הזאת היא עיקר העניין סביב ה"רגאיי בויז"? כנראה שלא. את מירב תשומת הלב של הכדורגל באי הקריבי משך מישהו שלא לבש את המדים הלאומיים אפילו פעם אחת: בוב מארלי.

בין הרגאיי, הראסטות והקנאביס, הכדורגל תפס מקום עצום בחייו של האגדה המוסיקלית מג'מייקה. "כדורגל זה כשרון בפני עצמו. עולם שלם, יקום שלם. אני אוהב לשחק אותו כי צריך כשרון בשביל זה. כדורגל זה חופש!", הכריז מארלי באחת ההתבטאויות שלו בנוגע למשחק. והענף תפס חלק נכבד מחייו. בין מופע למופע, בין הקלטה להקלטה, הוא היה באופן קבוע מתעדכן מה קורה עם קבוצתו האהובה סנטוס והאליל שלו, פלה. כשהיה בסיבוב הופעות, הוא ביקש שתהיה טלוויזיה צמודה אליו כדי לראות משחקים חשובים. מעל לכל, הוא שיחק המון.

"אם רוצים באמת להכיר אותי, צריכים לשחק כדורגל איתי ועם הוויילרס (להקת הליווי שלו)", אמר מארלי באחד הראיונות שנערכו איתו. מאחר שאת רוב הזמן העביר בדרכים ממופע בעיר אחת למופע בעיר אחרת, נראה היה שהזמר פשוט לא מוכן שהכדור וכף הרגל שלו ייפרדו. יתרה מכך, הוא הפך את אלן קול, שכונה "סקיל" (כשרון) והיה גדול כדורגלני ג'מייקה בשנות השישים והשבעים, למנהל שלו. באופן קבוע, בוב והלהקה ערכו משחקים במגרשי חניה, שדות וגם באולפן ההקלטות.

"בוב אהב לשחק כחלוץ או כפליימייקר", מספר קול. "שיחקנו פעם יחד באיצטדיון הלאומי של ג'מייקה וזאת הייתה התגשמות חלום עבורו. בכניסה למגרש יש גם פסל שלו". כאמור, מארלי גם מאוד אהב את ברזיל, שכמובן תהיה חלק מקופה אמריקה בה תשתתף הנבחרת ממולדתו. הסלסאו והרגאיי בויז כנראה לא יפגשו בטורניר, אבל יש מפגש ג'מייקני-ברזילאי אחר שהתפרסם. ב-1980, הזמר האגדי ערך משחק, וגם כבש, בארץ הסמבה וכלל חברים מהלהקה שלו, מוזיקאים ברזילאיים מפורסמים ואת פאולו ססאר קאז'ו, מהנבחרת הברזילאית הגדולה שזכתה במונדיאל 1970.

סביב יכולותיו של מארלי ככדורגלן היו הרבה חילוקי דעות בקרב מקורבים. היו רבים שסברו כי אם היה משקיע יותר, היה יכול להתקדם ברמה המקצוענית. אחרים לא האמינו שהיה מוכשר מספיק. כך או כך, הענף היה פשוט חלק בלתי נפרד מחייו. באופן טראגי, הוא הוביל בסופו של דבר גם למותו. במהלך משחק באנגליה ב-1977, הוא פצע את הבוהן בכף רגלו, עד כדי כך שהזיהום הפך לגידול ממאיר. למעשה, מה שלא ידעו אז, זה שבאותו זמן בו הגשים את חלומו בברזיל הוא למעשה היה בעיצומו של מאבק בסרטן.


Bob_Marley joue au foot Brazil_1980 by JAHLIVE29

בשל דתו של מארלי, ראסטפאריי, הוא סרב לעבור ניתוח לכריתת הבוהן, הליך שהרופאים סברו שהיה מציל את חייו. על פי אמונתו, על הגוף להישאר שלם, כפי שנברא. הוא זכה לטיפול רפואי ועבר ניתוח להסרת הגידול, אך כשלוש שנים לאחר שהמחלה התגלתה הוא התמוטט בזמן שיצא לריצה בסנטרל פארק. אז התברר כי הסרטן התפשט למוחו, הכבד והריאות. כשהבינו בסביבתו שהסוף קרוב, ניסו להעבירו על מנת שיילך לעולמו בג'מייקה, אך הוא לא הספיק להגיע ומת במיאמי ב-11 במאי 1981. בוב מארלי היה אז בן 36 בלבד.

מספר ימים לאחר מותו, גופתו של מארלי הועברה למולדתו. עד השניה האחרונה, הכדורגל ליווה אותו, וגם לאחריה. בוב נקבר עם גיטרה, פרח מריחואנה וכדורגל, שלושת הדברים שהכי אהב. הסמלים לחופש שלו. ועל אף שהפרסום שלו הביא אותו לכך שכמעט לא נכח בג'מייקה, ולמרות שאהבתו למשחק הושפעה בעיקר מברזיל, באי הקריבי הוא עדיין המקור להשראה הכי גדול בכל מה שקשור לענף.

בקיץ הקודם הייתה זו סדלה, אחת מ-13 ילדיו של מארלי, שפתחה בקמפיין על מנת להפוך את נבחרת הנשים של ג'מייקה לראשונה מהקריביים שמשתתפת בגביע העולם. למרות התמיכה מההתאחדות הג'מייקנית, היא לא הצליחה להשיג מימון ואפילו מגרשים לערוך בהם אימונים. האהבה למשחק בוערת גם בקרבה והיא סרבה להרים ידיים. מעל חצי מיליון דולר גויסו מתרומות ו"הרגאיי גירלס" הצליחו לתפוס את מקומן בשלבי ההעפלה לטורניר.

סדלה הסבירה שעשתה זאת כהוקרה לאביה ולכל העם הג'מייקני. היא אמרה שבוב היה הקול של אלה שקולם מעולם לא נשמע, כמו נבחרת הנשים של ג'מייקה, שלא הצליחה למצוא את התשתיות המתאימות כדי שתוכל להתקיים. ההשפעה של מארלי המנוח הייתה ועודנה עצומה - כמו שהוא לא יכול היה לחיות בלי הכדורגל סביבו, אותה תחושה זורמת בעורקיהן של השחקניות ממולדתו.

ומה קורה עם נבחרת הגברים? הם קיבלו את ההזמנה להגיע לצ'ילה ויערכו הופעת בכורה כאורחים בקופה אמריקה. מאמן הרגאיי בויז הוא ווינפריד שייפר, שעבר בבונדסליגה ובנבחרת קמרון, אבל כנראה שבבית עם ארגנטינה, אורוגוואי ופראגוואי הם לא יצליחו להתייצב לצידו של מארלי כהשראה לכדורגל בג'מייקה. איך בוב אמר? "כדורגל זה חופש". זה בדיוק מה שהג'מייקנים יבואו לעשות בקופה. יש סיכוי לא קטן שיהיו בשר תותחים, אבל כנראה שייהנו מהמעמד. בדיוק כמו "האב הרוחני", שהיה מגשים חלומות בפארקים, במגרשי חניה ובאולפן ההקלטות.

 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by